שייכת

"הסשן הזה יהיה סשן בו תתני לי ממך" כתבה לי גברתי.
ידעתי מיד מה אני רוצה לתת לה ואיך.
הפחד הגדול ביותר שלי היה הפחד מחום - משעווה. כל פעם שחשבתי על יציקת השעווה על גופי, התחלחלתי. וידעתי שגברתי אוהבת לשחק בשפחתה משחקי שעווה.

יום לפני הסשן ישבתי בחדר מול השולחן, הנר מונח על השולחן, דולק. הבטתי בו. החום שהוא הפיץ כל כך הפחיד אותי. ניסיתי להיזכר בעצמי כילדה משחקת לא פעם בנרות. זכרתי את השעווה פוגעת לפעמים ביד, אמרתי לעצמי שזה קצת חם אבל שלא אמות מזה.

נשמתי עמוק, אחזתי בנר, מולו אני עירומה. יודעת שהפעם השעווה לא תפגע במקרה ביד, אלא שהיד תאחז בנר - יציבה, תטה אותו ותניח לשעווה לטפטף לי על השד.

אני חושבת שבהיתי בנר הדולק בידי לפחות עשר דקות לפני שהעזתי. "שלוש, ארבע ו..." אמרתי לעצמי. רציתי לעצום עיניים, אבל הייתי מוכרחה לפחות לראות. לדעת שאני מתגברת על הפחד למענה.

שביל ארוך, כחול וחם נזל מהפטמה אל הבטן. הייתי גאה בי. האימון עבר בהצלחה. עכשיו נשאר רק לשמור שלא אפשל בסשן.

את הדרך ממנה אליי העברנו בשיחה על עונשים. אתן כבר יודעות שהגיעו לי כמה וכמה, עשרה ליתר דיוק. גברתי דרשה ממני להיות יצירתית ולהמציא לי שלושה עונשים, ואני שהתחייבתי בפני עצמי שלא אבזה את גברתי בעונשים שנעימים לי, בחרתי את אלה שנראו לי הקשים מכולם. מקלחת קרה, להסתובב שעה ביום עם גאג למשך שלושה ימים, ולאונן ועשר פעמים לעצור את האורגזמה לפני שאעז לגמור.

ידעתי שמחכים לי עוד שבעה עונשים, והייתי בפאניקה. גברתי הרגיעה אותי. הבטיחה שאקבל את העונשים בתשלומים ולא בסשן אחד, והזכירה לי שהמטרה היא התענגות הדדית. נרגעתי כשנזכרתי עד כמה אני נותנת בה ובאהבתה אמון. הבנתי שאין לי ממה לפחד.

כשהגענו אליי הכנתי לגברתי אייס קפה, ונשלחתי אל המקלחת - הקרה. קיללתי את המים הקפואים, זו הייתה המקלחת הקצרה בחיי. אז ביקשתי מגברתי להתלוות אליי לחדר השינה שהוכן מבעוד מועד.

גברתי התיישבה על הכורסה שהבאתי מהסלון וכוסתה בכיסוי בורדו. אני כורעת מולה על המיטה. עכשיו אני צריכה לתת לה אותי.

"גברתי, תוכלי לענוד לי את הקולר" ביקשתי. יודעת שיקל עליי להיכנס לשם מהמקום המקולר. זוכרת שרק לפני כמה ימים ניסיתי לשכנע אותה שממש אין לי צורך באחד עליי.

המבט שלה היה חם כשהיא ענדה לי אותו. והיא חזרה לשבת מולי, מצפה, לא יודעת איך אגיש לה את עצמי.

נשכבתי על המזרן תומכת את עצמי בכריות. לקחתי את הנר הכחול שדלק, ייצבתי אותו מעל השד השמאלי שלי. "אל תפשלי, אמרתי לעצמי, והתחלתי להטות את הנר.

הפעם לא דובר על שביל סתמי. היה לי חשוב שאצור במדויק את האות ש`. לרגע קירבתי את הנר מדי, זה להט, עוצר את נשימתי. והאות ש` עיטרה את השד.

נשמתי עמוק ולקחתי לידי את הנר האדום. הוא הפנט אותי. החזקתי אותו מעלי והפחד לא הניח לי להטות אותו כך שיזיל שעווה. שוב ושוב ניסיתי, שוב ושוב הרגשתי קפואה. ואז הצלחתי. מהבטן אל בין השדיים יצרתי את האות ל`. לאט, מפוחדת ונותנת לה אותי.

עכשיו נשאר רק ליצור את האות ך`. רציתי לכתוב עליי את המילה "שלך" ואז לגשת אליה, לכרוע בפניה ולהגיש לה את הנר, שתמשיך משם כרצונה.

"תעצרי" היא אמרה לי. הבטתי בה מופתעת.
"בואי אליי שפחה שלי".
נגשתי, כורעת מולה, מניחה את ראשי בחיקה.
היד שלה ליטפה את ראשי, את פני.
"אני אוהבת אותך" היא אמרה לי.

כך התחיל לו הסשן השני שלי.