שייכת

היום בא לי לקרוע אותך.

להיות אתך קשוחה.

כן, תהיה מילת ביטחון

אבל לא, לא אהיה עדינה.

בא לי לשמוע אותך צועקת את העונג מתערבב בכאב.

בא לי לקחת אותך רחוק עד שתצטרכי להתלבט

אם לציית או לא לציית.

נגמרה תקופת היובש אהובה.

אני באה היום רעבה. מאד רעבה.

בא לי לשמוע אותך גונחת

בא לי להיות הכי לוקחת

בא לי לזיין אותך חזק ופראי

בא לי לגרום לך ליבב `גבירתי, גבירתי`

אני רוצה אותך היום על 4 ובזחילה

אני רוצה אותך היום כמבקשת מחילה

ואז אחרי הכל, אני רוצה לעשות לך אהבה.

את זה כתבה גברתי הבוקר, לקראת המפגש שהתקיים היום, ואני, מוכנה ומייחלת בדיוק לזה אספתי אותה בארבע וחצי.
"יש לך כבל מאריך?" שואלת אותי גברתי כשהיא נכנסת למכונית.
"כן גברתי" אני עונה תמהה, "בשביל מה היא צריכה כבל מאריך? מה היא רוצה לעשות עם כבל?" אני מעיפה מבט מהיר למושב האחורי שבמכונית, אין שם שום מכשיר חשמלי שדורש כבל...
"מה את מתכננת גבירה שלי?" אני מנסה לחקור אותה.
גברתי פורצת בצחוק.
"בואי נגיד שהסשן שתכננתי לך להיום, זה סשן שמעולם לא נכתב ואני די בטוחה שעוד לא התקיים".
אני מביטה בה, היא יפהפיה היום. העיניים קורנות לה במבט טיזרי.
"מה את מסתכלת שפחה שלי?" היא מגחכת.
"אני אוהבת את המבט המרושע שיש לך עכשיו" אני צוחקת.
גברתי מצחקקת במושב שלידי, אני מנסה להתרכז בנסיעה. זה קצת קשה כשמידי פעם היד שלה נשלחת אל פטמותיי, מסובבת, גורמת לי לגנוח.
"את רואה צעצוע שלי" היא אומרת, "את צעצוע ייחודי, מסובבים למעלה וישר נרטב למטה".

אנחנו מגיעות לדירתי. גברתי שולחת אותי לשים אוכל לכלבה שלי, דבר ששכחתי לעשות כשמיהרתי אליה, ובינתיים היא מחליפה בגדים לכותנת הלילה הלבנה והסקסית שמדגישה בה כל קימור, וגורמת לי לבהות בשדיה.

אני נדרשת להציב כסא בחדר האמבטיה, וסוף סוף מתברר לי עניין הכבל המאריך. אני נדרשת להציב גם את המאוורר במקלחת.
כשאני מציבה את הכסא באמבטיה אני מגלה שוט תלוי שם.
"מה היא הולכת לעשות לי? בשביל מה המאוורר? היא תדרוש ממני להתקלח ואז תצליף? מה גברתי מתכננת?" אני מנסה לנחש ללא הועיל.

"שבי על הכסא ברגליים פשוקות וחכי לי" פוקדת גברתי, ונעלמת בחדר השינה.
אני מתיישבת, הרגליים פשוקות, הגב זקוף. אני רוצה להמתין לה בתנוחה שמכבדת אותה, כמו ששפחה אמורה להמתין לגברתה.
גברתי נכנסת לחדר האמבטיה.

"תשעני על הכסא עם הפנים לקיר" היא מצווה, ומיד כשאני נשענת נוחת עליי שוט הזנבות.
ההצלפה מזעזעת אותי, תופסת אותי לא מוכנה.
"השפחה שלי שכחה כבר איך זה להיות מוצלפת?" שואלת גברתי.
"סליחה גברתי" אני מצליחה לומר מבעד לגניחות הכאב שלי.
"עלי על הכסא עם ברכייך ופתחי את הרגליים" מצווה גברתי.

אני בתנוחת כריעה על הכסא.
"תפתחי את הישבן שלך מולי, בואי נראה אם החור שלי שכח איך להיפתח מול גברתו".
אני מפשקת את הישבנים. ביד אחת גברתי מצליפה עם השוט ואחר כך עם ידה, ובשניה היא חודרת עם אצבעותיה לתוכי.
כל כך הרבה זמן לא הרגשתי אותה ממלאת אותי כך.

"החור שלי שכח איך להיפתח מול גברתו?" נוזפת גברתי, "תפתחי את התחת שלך שפחה"
המילים שלה פוערות אותי מולה, ומיד חודרת לתוכי אצבע נוספת, פולשת, פולשת למה ששלה.
כמה דקות היא מזיינת לי את הישבן באצבעותיה, ומיד חודר אליי באט פלאג.
"שהוא לא ייצא שפחה" פוקדת גברתי, "תסתובבי ושבי על הכסא, את הולכת להרגיש טוב טוב את הישבן הזה היום בשביל גברתך".
אני מתיישבת על הכסא ברגליים פתוחות.

גברתי קושרת את ידיי האחת לשניה מאחורי משענת הכסא, ומיד קושרת גם את רגליי לרגליי הכסא. אני אוהבת להרגיש את חוסר האונים שבהיותי קשורה כך.

"צריך למלא לשפחה שלי את כל החורים היום, להפוך את כולם שימושיים" אומרת גברתי ומחדירה ויברטור לכוס שלי. "תשמרי שהוא לא ייצא" היא פוקדת עליי.

היא מסירה מפני את המשקפיים. "את הולכת לעבור טיפול מיוחד קלייר" אומרת גברתי, ולי אין מושג למה כוונתה.

גברתי נוטלת לידה פד, מרטיבה אותו ומתחילה לעבור איתו על פניי.
"יש לפד הזה שני צדדים, אחד עדין ואחד מחוספס" אומרת לי גברתי, "אבל את הרי לא מצפה שאני אנקה לך את הפנים עם הצד העדין שלו".
"לא גברתי" אני עונה נדהמת.
"השלב הבא הוא פילינג" אומרת גברתי. היא מניחה מעט מהגרגירים על הפד ומתחילה לעבור על פרצופי. "כן זה קצת שורף" מחייכת גברתי.

אני חסרת מילים. לפני מספר ימים דיברנו על טיפולי פנים וסיפרתי לה שאני חסרת ניסיון בזה לחלוטין. גברתי הבטיחה ללמד אותי, אני מבינה פתאום שהשיעור התחיל.

"ואז מסירים את הפילינג" מנקה גברתי את פני, "ושמים מסכה, לא עבה מדי. ומעכשיו אסור לך להזיז את הפרצוף שפחה".
אני יודעת שאסור לי להזיז את הפרצוף, אבל הסיטואציה מצחיקה את שתינו, ואני מתפקעת מצחוק.
"אמרתי לך שזה סשן שעוד לא נכתב" צוחקת גברתי.
"אין ספק גבירה שלי"
"אמרתי לשפחה שלי לא לזוז" אומרת גברתי בטון שמרצין באחת, "אני מבינה שבעשר דקות בהן תהיי עם המסכה על הפנים, תצטרכי ללמוד איך שפחה טובה שולטת על תנועות הפנים שלה".
"כן גברתי" אני מנסה לא לחייך, אבל לא יכולה, אני מאוהבת מדי.

גברתי מניחה מצבטי מתכת על פטמותיי. רק אתמול היא צבטה וסובבה אותן, וזה כואב בטירוף. וכל כך טוב לי שכואב.
"אני צריכה להזכיר לשפחה שלי איך זה להיות שפחה" מהמהמת גברתי. היא מכה על שדיי במברשת שיער, ואז מחדירה לשדיי ארבע או חמש מחטים. חלקן מחטי עומק ושתיים מהן נכנסות לרוחב השדיים.
גברתי מסובבת את המחטים, הספייס מיידי. אני מנסה להילחם בו, נוזפת בעצמי שרק התחלנו, ומה אני כבר טסה, אבל הסיבובים תוכפים.
"את יכולה להרשות לראש שלך להישמט לאחור, יש מאחורייך מגבות שיגנו עליו ממכה" אומרת גברתי.
הראש שלי מעורפל. אני מרגישה אותו נע מצד לצד, ושוב היא מסובבת את המחטים, והספייס מעמיק.

"עכשיו" אני שומעת במעומעם את קולה של גברתי, "אני אסיר ממך את המסכה".
אני מרגישה את המחטים יוצאות מגופי, ואת גברתי שמסירה בעדינות את המסכה מפני. לאט אני יוצאת מהספייס בשעה שהיא מסיימת להסיר ממני את המסכה, ומורחת על פני קרם לחות.
"תראי כמה יפה עור הפנים שלך עכשיו" אומרת לי גברתי, ואני כל כך גאה להיראות יפה בעינייה.

"את יכולה לעמוד?" מבררת גברתי, "בואי למיטה" היא מורה לי כשאני משיבה בחיוב, ומוציאה מתוכי את הבאט פלאג ואת הויברטור.
הפסקת סיגריה קצרה. גברתי דורשת ממני לשתות, ומניחה לי לנוח מהספייס בו הייתי. אני בטוחה שהנה אוכל עכשיו לענג את גברתי, אבל אצבעותיה כבר משחקות שוב בפטמותיי, מושכות, צובטות, מסובבות, ומיד אני בספייס נוסף.

כל פעם שאני יוצאת מהספייס חוזרת גברתי ומכאיבה לפטמותיי.
"תתמסרי לכאב" לוחשת לי גברתי כשאני צועקת מכאב, "תנשמי אותו".
אני נושמת ועפה, לא יכולה לצאת מהספייס, וספייס רודף ספייס.
"תפתחי את הרגליים חור שלי" אומרת לי גברתי, "אל תצאי מהספייס, את תתני לי את האורגזמה שלך גם כשאת בספייס".
אצבעות ידה האחת בתוכי, באצבעות ידה השניה היא מסובבות את פטמתי.

אני לא חושבת שאני מסוגלת לתאר במילים את התחושה.
"תני לי הכל" אומרת הגבירה שלי כשאצבעותיה מרקדות על נקודת הג'י שלי.
הגוף שלי מעולף מספייס, אני לא יכולה להזיז שריר, והעונג שמתפשט מהכוס שלי ומטפס אל הראש, מתערבב בעונג הספייס, והגמירות עמוקות, ואני לא זזה בהן כמעט. הפיצוץ בא מבפנים והולך פנימה.
"אני שלך גברתי, אני השפחה שלך" אני מצליחה לצעוק או ללחוש תוך כדי.
"כן את השפחה שלי ואת תתני לי את האורגזמות שלך גם בספייס" אומרת גברתי, "את תתני לי אותן בכל מצב, הן שלי חור".

ושוב אני גומרת, ושוב, והגוף מעולף מעונג, ואני גומרת וטסה, וטסה וכבר לא יודעת מתי אני בספייס ומתי אני באורגזמה.

"את החור שלי, הצעצוע שלי" אומרת גברתי כשאני מתאוששת קצת, "תשכבי על הבטן, אני הולכת לשחק בצעצוע שלי איקס עיגול נגד עצמי".

הצחוק שלי מטורף. הסיטואציה מצחיקה לי עד דמעות.

גברתי מציירת על גבי פסים בשתי וערב.
"אני אשחק נגדי, ואני הולכת לתת לי פייט" מכריזה גברתי.
הצחוק מרעיד את כל גופי.
"ברור לך שאת צעצוע ממש לא מוצלח עכשיו" נוזפת בי גברתי, "את מפריעה לגבירה שלך לשחק. את תפסיקי עכשיו לזוז או שתענשי".

אני כל כך מנסה לא לזוז, אבל לא מסוגלת להשתלט על הצחוק.
"אין מה לעשות" נאנחת גברתי, "הצעצוע שלי צריך להיענש".

שוט הרכיבה בידה, ומיד הוא מצליף על ישבני.
"לא גברתי אני לא אזוז" אני מבטיחה, אבל מיד כשהיא מסמנת איקס נוסף על גבי, אני פורצת בצחוק בלתי נשלט.
"שיט תיקו" מכריזה גברתי, "אני ממש לא מרוצה מזה, ואת הפרעת לי".
אני עוד מתפקעת מצחוק כששוט הרכיבה פוגע בישבני. הכאב חד, העור צועק שכואב לו מדי, אבל בתוכי אני מתחננת לעוד. רוצה שגברתי תפרק אותי מרוב כאב היום. הגוף שלי צורח לעוד ועוד כאב.

ואז ההצלפה חזקה לי מדי ואני קופצת. גברתי נעמדת על רגליה, ומניחה רגל אחת על פרצופי, מהדקת אותו לכרית שעל המזרן.
"את יכולה להגיד את מילת הבטחון שלך" היא אומרת בקול קר, "אבל את לא תזוזי שפחה, ברור?"
"ברור גברתי" אני עונה לה.
הרגל שלה דוחקת את פרצופי אל הכר בשעה שהשוט מצליף שישבני ובכתפיי. כל כך טוב לי להרגיש את הרגל שלה על פרצופי. זה מקומה, זה מקומי, זה הספייס.
שוב אני טסה.

"תתהפכי צעצוע" פוקדת עליי גברתי.
מתוך הספייס קשה לי להתהפך, ונדמה לי שעוברות כמה דקות עד שאני מצליחה לבצע את פקודתה.
גברתי ממתינה בסבלנות.
"אני אשחק עוד משחק אחד" היא מכריזה, "והפעם אנצח אותי".

ממעמקי הספייס עולה שוב הצחוק. אני מספיקה לראות אותה צוחקת ואז מסתירה את צחוקה מאחורי הפרצוף שמקשיח שוב.
"את שוב מפריעה לגברתך צעצוע?" היא שואלת.
"כן גברתי, סליחה גברתי" אני מצליחה לענות... בקושי.

גברתי מסמנת עליי עיגולים ואיקסים, ואני משתדלת כל כך לא לצחוק, אבל לא מצליחה להשתלט על הפרץ. ושוט הגומי מצליף על שדיי, על הפטמות שעוד כואבות מקודם, והעונג עצום כל כך.

כשאני שוב בספייס מציירת גברתי על שדיי את הסימן "כל הזכויות שמורות לבליסנה". על בטני היא כותבת "החור של בליסנה" ומוסיפה חיצים שמובילים אל הכוס ואל הפה שלי.

"גברתי" אני מצליחה ללחוש לה ברגע אחד בו אני לא בספייס, "אני כל הזמן בספייס ולא יכולה לשרת אותך".
"אבל אני רוצה עכשיו את הספייס שלך" עונה גברתי, "ואת משרתת אותי בדיוק כפי שאני רוצה. את הצעצוע שלי, אני לוחצת על הכפתורים ואת מבצעת".

ושוב סיבוב הפטמות, ושוב אני עפה ולא מסוגלת לחשוב או לענות.

גברתי מלבישה עליה את הסטרפאון.

"אני הולכת לזיין אותך חור שלי, ממש עכשיו כשאת בספייס. אני רוצה אותך כמו שאת, לא מסוגלת לזוז וחור שלי. זה כל מה שאת עכשיו החור שאני דופקת" אומרת לי גברתי ומחדירה לתוכי את הזין.

הכוס שלי מתמלא בה. מתוך הספייס אני מרגישה בחדירותיה אליי.
"שימי את הרגליים שלך על הגב שלי" פוקדת גברתי, "ותזכרי שאת רק החור שלי, שלא תעזי לגמור לפני".

החדירות שלה גורמות לי להרגיש שאני מטלטלת על סירה בים. כולי רפוסה עכשיו, לא מסוגלת לשלוט על שריר בגופי, ורק החור שלי מתמלא ומתרוקן בזין של גברתי. אני חור.

"בכל מצב את שלי חור" מתנשפת מעליי גברתי, "אני אקח אותך בכל מצב, גם בספייס שלך" ואני שומעת מתוך העילפון בו אני נמצאת את נשימותיה המהירות, חשה בחדירות שהופכות לעזות, ובשרירי הכוס שלי שבולעים את גברתי לתוכי.

"תגמרי שפחה, תגמרי עכשיו חור" פוקדת עליי גברתי ונועצת בי את שיניה.
אני צורחת את העונג, את האורגזמה, את הספייס. אני מוכנה להיות לה חור לשארית חיי. לא רואה לעצמי כרגע מטרה נעלה יותר מלהיות החור של גברתי.

ושתינו גומרות, והיא ממשיכה בחדירותיה בתוכי.
"תרגישי איך הגבירה שלך ממלאה אותך חור" היא לוחשת לי, ואנחנו גומרות שוב, והיא עמוקה כל כך, והחור שלי מלא עכשיו.

והיא יוצאת.

הגוף שלי נע מתוך הספייס ומחפש את גברתי בתוכו. אבל עכשיו היא נשכבת לצדי, מושכת אותי אליה שאנוח על כתפה, ורק מסובבת וצובטת את פטמותיי שוב.

זה הספייס העשירי שלי בערך הערב. אני נכנעת לו, עפה בלי שליטה על הזמן, על הגוף על המחשבות. אין לי מושג מתי אני חוזרת, אבל כשאני חוזרת זה לזרועותיה של גברתי.

ושוב מנוחה, וסיגריה, ושתייה קרה ומשהו מתוק.

"קלייר לכי שימי מוזיקה שקטה וחזרי אליי" פוקדת עליי גברתי כשאני מתאוששת.
"עכשיו" היא ממשיכה כשאני חוזרת מהחדר השני, "את תעסי את גברתך. את תתחילי מהעורף, תרדי עד לכפות הרגליים, ואז אתהפך. כשתסיימי לעסות את החלק הקדמי את תרדי לגברתך. המסג' יהיה בתנועות איטיות, עמוק ואיטי. לאורך כל המסג' את לא תוציאי מילה מפיך. ברור?"
"כן גברתי".

אני מאושרת לשרת אותה.
העור של גברתי חמים ורך. אני מורחת אותו בקרם ומתחילה לעסות אותה, בתנועות איטיות ועמוקות. רוצה לענג אותה. רואה איך השרירים שלה מתרפים לאיטם, איך הראש מונח רגוע על הכרית.

מעסה את שרירי הגב, הכתפיים, את הישבן, הירכיים, הקרסוליים, כפות הרגליים ששהו כל כך הרבה פעמים בתוך פי. מתענגת על העיסוי, מרוכזת בה עכשיו.

מסמנת לה להתהפך. ושוב מלמעלה למטה. מעסה את שדיה, בטנה. לא מתאפקת ומעבירה את שדיי על ערוותה.
גברתי מסמנת לי להמשיך במסג'.

מעסה את רגליה, מהירכיים ועד לכפות הרגליים, וסוף סוף אני רשאית לרדת לה.

חודרת עם הלשון אל בין שפתי הכוס שלה, טועמת את הרטיבות, עוברת בשפתיי על הדגדגן, יונקת אותו בין שפתיי, ומחדירה את לשוני לתוכה. בתוך שניות אני מרגישה בידיה שמצמידות אותי אל הכוס שבועל לי עכשיו את הפה. והצעקה, אלימה בעוצמתה. וכמה שניות של מנוחה, ושוב הלשון מנסה לחדור לעומקה של גברתי, והשפתיים עוטפות את הדגדגן. עכשיו גברתי מזיינת לי את הפה כאילו היה לה זין. התנועות שלה עזות, השיער שלי נלפת בידה, הראש נדחק אליה, עמוק יותר ויותר.

וגמירה.
ומנוחה.

"תלקקי רק מבחוץ" פוקדת עליי גברתי ליבש אותה בלשוני ובשפתיי. אבל אני שפחה שמכורה לטעם, לריח, לכוס של גברתי. ושוב בעילת הפה שלי, ושוב אורגזמה. ושקט.

אנחנו נחות כמה דקות.
"תתלבשי" פוקדת עליי גברתי, "אנחנו יוצאות".
אין לי מושג לאן גברתי רוצה שנצא, אבל מה אכפת לי בעצם. אלך באשר היא תלך.

אנחנו נוסעות לקניון גבעתיים. פעם ראשונה שאני מבקרת בו, ואני מתענגת על הביקור הראשון בחברת גברתי.

גברתי נכנסת לחנות סטימצקי, מחפשת ספר, לא מוצאת, נכנסת לצומת ספרים. היא אוסרת עליי לראות מה היא קונה, ואני מקפידה לא להציץ. אני רק רואה גבר ואישה בתנוחה אינטימית על השער האחורי, ומסיטה את מבטי.
"מה היא מתכננת עכשיו?" אני חושבת משועשעת ומאושרת.
גברתי יוצאת מהחנות ומגישה לי את השקית ובה הספר.
"מותר לי לראות עכשיו?" אני שואלת.
"מותר" עונה גברתי, "את מבינה, קניתי לי מתנה".

סקרנית אני מביטה אל השקית, יש שם את המדריך למסג' הארוטי.
"את הולכת ללמוד את הספר הזה" מחייכת גברתי, "ובשבוע הבא תיבחני עליו".

אני מאושרת. הכי בעולם אני רוצה לשרת את גברתי הכי טוב שרק אוכל. ואני שמחה שהיא דואגת שאלמד איך לשרת אותה לשביעות רצונה.
"אני אלמד אותו גברתי, אבל אני חוששת שתאלצי להיות שפן הניסיונות שלי" אני צוחקת.
"אני אקריב את הקורבן הזה" צוחקת גברתי בחזרה, "ועכשיו אני מזמינה אותך לאכול, בואי לארומה".

והערב שהיה מושלם הופך למושלם עוד יותר כשאנחנו יושבות ואוכלות, ומדברות. ואני של גברתי, ואנחנו יחד, בקרבה מופלאה של ערב מושלם, ונפלא לי.

תודה גברתי.