לפני 18 שנים. 27 בנובמבר 2005 בשעה 6:51
ולא רק היום. הסשן האחרון שלנו גרם לי לחוש אותך על כולי, בתוכי - במודעות מוחלטת אלייך כל הזמן.
בפעם הראשונה, את גברתי, השתחררת לגמרי, בוטחת בי שאם לא אוכל - אומר לך. והפראות שהייתה בך, הפכה אותי מבפנים מהתרגשות, סחפה אותי למקום שלא דמיינתי שקיים.
כל הזמן רציתי שתשתחררי לגמרי - בשבילך. רציתי שתוכלי לעשות בי הכל, בלי גבולות. עכשיו אני מבינה שזה היה בשבילי לא פחות.
ואני במין הלם רגשי נפלא כזה. הגענו לשיא מדהים, כובש ואני לא רוצה לצאת מהמקום הזה לעולם גברתי. אני רוצה לשמש את כולך, גם את הפראות שבך. רוצה שספר הדומיות ייזרק אל כבשן התשוקה שלנו.
את מדהימה לי גברתי.
שפחתך.
