סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שייכת

גווי זקוף ראשי מורכן / בבואך לדרוש את ששלך / רקמת בי שייכות / תוחלת שונה לקיום מלא / יצקת את נשמתך לתוכי. התפרסם היום: שוב מקולרת
לפני 18 שנים. 20 בדצמבר 2005 בשעה 18:55

אני שוכבת בזרועותיה של גברתי. מחובקת, מוגנת.
"אהובה שלי, ילדה שלי" היא אומרת לי חרש כשאני קוברת את פני בגופה, נושמת אותה, שואפת עמוק לתוכי.
הכי בטוח לי, הראש ריק ממחשבות. אני במקום של התחושות עכשיו.
"תביאי לי את המברשת" אומרת גברתי.
אני מזנקת מהמיטה. אני לא בטוחה שאני מינית עכשיו, נדמה לי שפשוט התגעגעתי לחיבוק שלה, אבל גברתי הורתה ומיד אני חוזרת אל בין השמיכות החמות, אל בין ידיה, מיד אני שוב מחובקת.
עצומת עיניים ומחייכת, אני מרגישה פתאום את המברשת מתחילה לעבור בעדינות על פטמתי הימנית. ברגע אני מינית, כל הגוף נמתח, מצפה.
והמברשת מסרקת את שדיי, עדינה, כל כך עדינה שעוד רגע אני צועקת לה "גברתי, בבקשה תני לי כאב".
פתאום הגוף מייחל, אבל גברתי אינה ממהרת.
היא מסרקת את שדיי, את בטני, יורדת לאט... האנחות מתחילות להשתחרר אצלי, אני מצפה, רעבה. ושוב היא עולה אל שדיי. עכשיו היא מעבירה את המברשת בחוזקה עליהם, מתמקדת בפטמה, מעבירה עליה את המברשת הלוך ושוב. אני מרגישה את הפטמה מזדקפת אל הדוקרנים. גברתי מעבירה אותם לאט ובחוזקה על הפטמה וגורמת לי לנשוך את שפתיי מתסכול ומעונג. אני רוצה עוד, עוד, הכאב הזה מענג ומטריף.
גברתי מתחילה להכות לי קלות על השד. היא הופכת את המברשת. פעם היא מכה עם צדה הקשיח ופעם עם הדוקרנים. מכה במכות קצובות, איטיות ואז מהירות, אני נטרפת, עוד רגע גומרת רק מהעונג, אבל אני לא, עוד לא קיבלתי רשות לגמור. גברתי מאטה שוב את הקצב. עדיין לא הגיע הזמן שהשפחה שלה תגמור.
"תפתחי את הרגליים צעצוע", פוקד עליי קולה בשקט כובש, ומיד אני מרגישה את המברשת מכה לי על הכוס.
לרגע זה כואב מדי. באופן אינסטינקטיבי אני סוגרת את הרגליים ומיד ננזפת, "הצעצוע שלי מפריע לי לשחק בו?"
אני פותחת את רגליי. לרגע ההצלפות על הכוס הופכות לצורבות. אני רוצה לסגור אותן אבל הכוס הזה שייך לגברתי, אין לי זכות להיסגר בפניה. ובתוך רגע הכאב חודר את העור, נכנס מהכוס אל הבטן, אל הלב ומשם מתפזר אל כל גופי. עכשיו אני פותחת את הרגליים כי אני לא יכולה אחרת, כי הכאב מענג כל כך.
"גברתי" אני גונחת, "בבקשה..."
"כן צעצוע שלי, תני לי, בואי אל גברתך" אני שומעת את קולה פוקד עליי את האורגזמה.
וההצלפות תוכפות, הן מהירות עכשיו, נוחתות בדיוק מעל לדגדגן שלי. אני מרגישה אותי מתפתלת על המיטה, מרגישה איך כל הגוף שלי צועק שייכות.
"גברתי" אני מספיקה לצעוק, "גברתי..."
ואני טסה, גומרת ועפה לספייס בו זמנית, נטרפת ממגע המברשת שמצליפה בי ללא הפסק.
ומיד גברתי נשכבת מעליי, דורשת אותי, את כולי אליה.
אם לפני שניה שכבתי מעולפת מהאורגזמה, ברגע אני שוב כאן - והפעם כדי לספק אותה, לשמש אותה. אני הצעצוע שלה, השפחה שלה, החפץ.
גברתי נעה מעליי, כובשת אותי בגופה, בגמירה שלה, בגניחות שהיא גונחת, בזעקה הקצרה, המשייכת. ואז היא שוכבת עליי.
אני אוהבת להרגיש את הגבירה שלי נחה על גופי. זה הכי קרוב לי. אני שלה. אני של ההכבדות של אחרי האורגזמה שלה, אני של הנשימות שנרגעות לאיטן, אני של העיניים העצומות עכשיו כשראשה נח על כתפי, ואני של העיניים שנפקחות כדי להביט אל עיניי בחיוך שאומר "שלי את".
אני מחבקת את הגבירה שלי אליי, נקבוביות העור שלי נושמות אותה אליהן.
וסיגריה.
גברתי נשכבת לצדי, שוב מונח ראשי על כתפה, שוב אני שואפת אותה אליי, אני בבית. עכשיו אני הילדה שלה, שנחה על כתפה, בטוחה ומאושרת.

פעם פרח​(נשלטת) - אוף איתכן...
מחרמנות....
לפני 18 שנים
קלייר​(נשלטת) - מתוקונת }{}{
לפני 18 שנים
Belisana​(שולטת) - אהובה שלי, ריגשת אותי כהרגלך ומסתבר שכיף ביותר "לסרק" אותך.
חכי, חכי, עוד מחכה לך סשן מסויים שהוא חוב ישן...
לפני 18 שנים
קלייר​(נשלטת) - אני אוהבת לשלם לך את חובותיי גברתי :)
לפני 18 שנים
kael - אוף
יא כלבה קטנה וחרמנית
אני גע גע אלייך!

איזה מזל שאנחנו מדברות בטלפון וך כדי שאני כותב את זה....
לפני 18 שנים
קלייר​(נשלטת) - זנזונת קטנה, אני אוהבת אותך :)
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י