לפני 18 שנים. 2 בינואר 2006 בשעה 16:01
את קצת חולה היום גברתי, יש לך בחילות וחום, וירוס מרגיז החליט להשתקע בך. ואני כאן, רוצה כל כך לבוא אלייך, לטפל בך, להכין לך תה חם, ללטף לך את הראש עד שתרדמי. לחבק אותך.
ובמקום, אני כאן, בביתי, עובדת. עוד מעט אכין שיעורים. אבל הראש והלב איתך גבירה שלי.
והיום היה לי יום טוב של סגירת עסקאות חדשות למשרד שלי. יום אופטימי.
מחר אני מקווה שגם היום שלך יהיה טוב יותר.
וזה מכתב אישי, כזה שהייתי כותבת רק אלייך או ליומן הפרטי שלי. אבל איך שהוא התרגלתי לכתוב כאן, את כל מה שהלב מרגיש.
אני אוהבת אותך גבירה שלי.
שפחתך.