סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שייכת

גווי זקוף ראשי מורכן / בבואך לדרוש את ששלך / רקמת בי שייכות / תוחלת שונה לקיום מלא / יצקת את נשמתך לתוכי. התפרסם היום: שוב מקולרת
לפני 18 שנים. 19 במאי 2006 בשעה 8:56

לא יאומן איזה תופעות יש להפסקת עישון...
אני עייפה עד מוות וכל מה שבא לי זה לישון.
אני עצבנית כמו מטורפת - אם לא לישון אז לפחות להרוג מישהו.
אני עורגת אל הסיגריות ושונאת אותן בו זמנית.
שיעבור כבר. נמאס לי.
ואני לפחות נמצאת כאן. גברתי תקועה עכשיו בטורקיה עם קריז ועם עוד איזה 60 איש מהעבודה שלה, שאסור לה לפרוק עליהם את העצבים שלה כי הם קולגות.
מחרתיים אנחנו אמורות להתחיל להרגיש הקלה.
רחצתי את כל המאפרות ואאפסן אותן איפה שהוא. עוד יש לי כאן שלושת רבעי קופסת סיגריות שאני לא מסוגלת נפשית להשליך לזבל. כאילו אני שומרת אותה למקרה שלא אוכל יותר ואהיה חייבת איזו שכטה ומהצד השני אני בזה לעצמי על החולשה הזו.
אני כותבת שטויות אבל אתם תסלחו לי, אני חייבת לפרוק.

נשיקות

קלייר.

דיווה​(מתחלפת) - בהצלחה

הלוואי והיה לי ת'כח גם <ניסיתי זה הסתיים בכמעט רצח של הצד השני שלי>

שב"ש
לפני 18 שנים
מUחדת - את תראי. את תהיי ממש בסדר. וגם אם לא- זה בסדר. אחר כך אפשר להיות יותר מבסדר.
אני מקשקשת. גמילה מדברים אחרים. קל זה לא.


בהצלחה מותק.
ואת תוכלי לקושי הזה.
הכי ברור שיש.
{בהצלחה}
לפני 18 שנים
קלייר​(נשלטת) - תודה מקסימות,
עוד קצת סבל והסיגריות מאחורי. שווה לעבור את הקריז כדי להתנקות מהן.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י