נטופה

וואו איזו מסיבה אש. איזו אווירה. 

הגענו באיזה שלוש בלילה ורק הקומה השניה נשארה חיה. אבל איזה חיים.

אנשים יפים. אנשים שמרגישים בנוח. אנשים מחייכים. בלי סליז. אנשים מתנשקים אנשים ערומים אנשים מוצצים אנשים מזדיינים.

לא הצלחתי להרגיע את העיניים שלי. 

חבל שהלכתי עם מישהי שאני לא באמת רוצה.

חבל שמי שאני רוצה לא רוצה ללכת.

אבל לפחות הייתי כנה איתה מההתחלה, היא ידעה, והרגישה. לא רציתי אותה, רציתי את כולם.

רציתי ללקק את הביצים של מישהו שזיין מישהי על המיטה.

רציתי לרדת למישהי שעמדה עם הרגליים פתוחות

רציתי שיפליקו לי בתחת

רציתי להפליק

רציתי ששתי הבנות שהתמזמזו מול כולם ירדו על ארבע וימצצו לי

רציתי למצוץ זין

רציתי לזיין חזק

רציתי לשלוח ידיים ושיגעו בי ולהסתכל בעיניים ולהשתחרר אוי כמה זה מחרמן אותי לחשוב על זה עכשיו. איזה כיף זה לראות אנשים עושים סקס.

אבל במקום זה ישבנו והסתכלנו, והיא רצתה להרגיש אינטימיות ושאני רוצה אותה. ולא יכלתי לתת את זה באותו רגע כי הכל טרי מדי, כי עדיין כואב לי וכי את זה לא היא. מה לעשות. אני לא מתכוון לשקר יותר לאנשים לגבי מה שאני מרגיש או מסוגל, זה הרס לי את החיים עד עכשיו. 

וזה כיף, זה כיף לא להיות לחוץ כמו מי שהייתי בגיל 23. לא נורא, לא גמרתי. לא היה סקס. לא התחילו איתי. זה בסדר, אני עדיין שווה את כל מה שאני שווה וזה הרבה. וזה כיף פתאום להרגיש בפעם הראשונה "אה, זה מה שאני אוהב. איזה קטע". הרגשתי בבית.

למה כל האנשים שפגשתי וכל מה שקרה לי בחיים גרם לי להרגיש שכל הרצונות והרגשות שהרגשתי אתמול מתנגשים עם אהבה? למה אני מרגיש ככה ממש עכשיו עדיין? זה כואב לי. אני רוצה גם בית קטן וגינה וכלב ותופים במרתף וארוחות שישי ורומנטיקה במובן הכי שורשי שלה. 

אז יצאנו, בהסכמה שהיא רוצה להרגיש יותר אינטימיות ושממש רוצים רק אותה ושאני לא יכול כל כך לתת את זה כרגע וזה בסדר. 

ואחרי זה חשבתי עלייך לולי. ועלינו. ועל כמה שכואב לי שכנראה מאוחר מדי להציל את הקשר שלנו. שרציתי שזה יהיה אנחנו שם במסיבה, שהייתי מת לזיין אותך שם מול כולם. בעמידה. שתגנחי את הגניחות המטורפות שלך וכולם יסתכלו וידעו שאנחנו אחד של השניה. וכמה זה כואב לי שלא ידעתי להגיד את זה פעם, אז שיקרתי לך ובגדתי בך והייתי פשוט בן זוג נורא. ואני מצטער ובוכה עכשיו. 

אבל לפחות אני לומד. אני רוצה עוד. אני רוצה לנסות עוד. ואני רוצה ללמוד מהטעויות שלי. ואני רוצה לחיות את החיים האלה מתוך התחושה הזאת, שמה שאני אוהב זה בסדר.

ואולי זה יגיע. ואולי אשאר לבד כל החיים בגלל זה. אני מפחד.