איזו קנאה מזדיינת
איזו עייפות
בשביל מה באתי לפה? כדי לקרוא על אנשים אחרים שעושים את כל הדברים שהיו חסרים לי מאז ומעולם.
אין לי כח יותר להיות גבר בודד באינטרנט, זה המקום הכי משפיל שהייתי בו בחיי. ההתרפסות הזאת הפכה לדרך חיים בשבילי.
חסרים שולטים אמיתיים. חסרים גברים אמיתיים. גברים מעצבנים.
אני מרגיש שכל החיים שלי אני משלם על ההתנהגות של גברים אחרים.
חס וחלילה שאני לא אגרום למישהי להרגיש כמו איך שהגברים האלה גורמים לנשים להרגיש, כמה פעמים שמעתי סיפורים כאלה אין לי מושג כבר.
כי אני מקשיב טוב. אני מקשיב מעולה. אכפת לי באמת. אני מקשיב, אני מפנים, אני מתחבר, אני אמפתי. אני מנסה להפיק לקחים וללמוד. אני רוצה שירגישו טוב סביבי.
אז כל האקסיות שלי רוצות לשכב איתי. אני הכי טוב שלהן.
אבל אף אחת מהן מעולם לא חשבה לשאול בכנות מה אני אוהב. מה עושה לי טוב. מה מחרמן אותי.
ומי שרק התחילה להתקרב לזה עשתה אחורה פנה וברחה כאילו מאש.
אני מרגיש שאני הולך להיות שולט מדהים. אני מרגיש שאני מסוגל להיות נשלט מהמם. אני רוצה לנסות, לחוות, לדבר. כמה שבא לי לדבר.
אבל בעולם האינטרנט אין כזה דבר, תהיה ברור, תהיה חד, תאסוף המלצות. אין לאף אחד זמן אליך, רק לעוד מסכנים כמוך.
לא פלא שבא לי להכאיב. לא פלא שאני רוצה שיכאיבו לי. במקום להסתובב עם תחושה סמויה של כמה אני אפס, כמה אני לא גבר, כמה אין לי ביטחון עצמי - במקום זה, פשוט להיות כזה. להיות על הרצפה. להיות קשור. להיות מושפל. לבכות.
אבל נראה שנשים שולטות בעיקר לוקחות דילדו ומזיינות אותך. ייפי קאי איי. זין על האינטרנט.
אני מכאיב לעצמי כבר שנים. שילכו לעזאזל כל הבנים המטרידים וכל הבנות העייפות. אני חוזר לכתוב שירים ולנגן.
