|
|
|
בשניה אחת אתה גורם לי להרגיש מיוחדת ואהובה
ושניה אחרי אני עלובה ברמות שאני לא מצליחה לנשום
זה כאילו אנחנו רוקדים והמוזיקה נמצאת רק בראש שלנו
ובריקוד הזה אנחנו מתמזגים לאחד
כל שניה איתך זה קסם ואתה מרגש אותי
באלי לשקוע בתוך המבט שלך ולהיעלם
ואתה מכיר אותי כזה טוב
שאתה יכול לטייל לי במוח חופשי
שלך❤️
אני אוהבת כשאתה מסרק אותי
או מכין לי ארוחת ערב
דברים שגורמים לי להרגיש קטנה ועטופה
קטנה מול הזין של אבא
ששומר עליי מכל העולם
המקום שלי להתפרק בזמן שאני צריכה להיות הכי חזקה בעולם בחוץ.
אני אוהבת שאתה מכיר אותי שקוף
ונותן לי להיות שלך
שזה הכי טוב שיש
שלך אדוני❤️
בא לי לגרום לך להתרגש
כמו שאתה גורם לי
כל פעם שאני מביטה בך
זה כאילו העולם השתתק
ושני קווים נפגשו
ואני לא יודעת לשבוע
כואב לי כל שניה שלא מנוצלת על ידך
והלב שלי רוצה לפעום רק בשבילך
ורק שתדע באופן מוחלט
לעולם לא יימאס לי
להיות שלך.
❤️🐶❤️
כשאדוני חושב עליי באמצע העבודה ואומר לי לשים את המצבטים החדשים (הכואבים מאוד) כדי להרגיש קרובים😊😻
כמו החיבוק הכי מתוק שיש וליטוף מרחוק
I want to give you my world
Let you roam around freely
Take what ever you want
It's yours
My heart aches when you're away
My mind dreams about you day and night
My legs want to take me to you
My body hurts without your hug
I don't want anything else
I don't need anything else
You are my place
I belong to you
כל-כך כיף ליפול לידיים שלך אדוני
להיות כחומר ביד היוצר
לבכות בשבילך אדוני
להכנע מהמקום הכי נכון שיש
לשחרר את כל המחסומים
אתה מפרק ובונה אותי מחדש
במסירות ודיוק מושלם
שלך❤️
כשהדלת תיפתח
אני אפול לרצפה
אזחל למקום שלי
אחבק את הרגליים שלך חזק
כמו דוב קואלה. אני לא אעזוב
כל הנקודות יתחברו
כל המחיצות יעלמו
תכבוש אותי
תכבול אותי בשלשלאות
שרק אתה יכול
אני אהיה מתחת לכפות רגלייך
ואני לא ארצה להיות בשום מקום אחר
שלך❤️
אומר לי שאני הזונה הכי יפה שיש
מתפוצצת מבפניםםםם
באלי להיות הילדה הכי טובה שלך
רק שלך❤️
שלב 5 ואחרון : קבלה
את ניצבת למולו.
מביטה למעלה בשילוב של יראה וכבוד .
הוא אינו כאחד האדם. את מרגישה את זה בדם שזורם בגוף שלך.
את מרגישה את זה בלב שלך שפועם חזק.
זו תחושה שאלוהים עומד מולך. בהינף יד הוא יכול לעשות בך מה שירצה.
את אינך כאחד האדם. ברגע הזה שאת על הרצפה מרוחה בדמעות ורוק ומה לא. את יודעת שאת פחות מזה. הרבה פחות
את גרגר אבק קטן. כלום ושום דבר. זה מחלחל בתוכך , ההבנה הזאת.
הרי תסתכלי על עצמך. תראי באיזה מצב את נמצאת. עולב של דבר שאפילו אי אפשר לקרוא לזה בן אדם.
הרי את חולמת על האסלה שלו. על הריח של הצואה שעוטף אותך. הבוהן של הרגל שלו יכולה לגרום לך לגמור רק מזה שתסתכלי עליה
את מבינה את זה?
את מבינה שאת לא מתקיימת בזכות עצמך?
למישהו אחר יש את הכוחות לגרום לך לעשות דברים שבדמיונות הכי פרועים שלך לא חלמת על זה.
להביא אותך למצב שכבר לא תראי את עצמך בתור בן אדם.
את מרגישה את זה? תחושת החוסר אונים מתפשטת לך בגוף מזדחלת לתוך המוח.
בא לך להתנגד. למחות. הכבוד שבך לא נותן לזה לקרות. יש בך אגו שנלחם כדי לשמור על טיפת הכבוד שעוד יש לך.
את נאבקת בזה.
לפעמים זה מרגיש כאילו את נלחמת על טיפת השפיות האחרונה שלך. שאם לא זה את כבר לא תזהי את עצמך. תיהפכי להיות משהו אחר.
כשאת במלחמה הזאת לפעמים האגו ינצח. לפעמים זה ירגיש לך יותר מידי שזה באמת משהו שאת לא מוכנה לתת לעצמך לעשות.
את לא מוכנה להשלים עם זה.
לא יכול להיות שאת כזאת עלובה.לא יכול להיות שאת כזאת שפחה נרצעת. לא יכול להיות שאת כזאת כלבה.
לא יכול להיות שתתני למישהו אחר לעשות לך דברים כאלה.
זה מתסכל אותך כלכך. את לא מבינה בכלל למה זה קורה לך ואולי היה עדיף שלא היית כזאת.
זה מרגיש כמו קופסא שאת בתוכה וכמה שלא תדפקי על הדפנות וכמה שלא תגרדי בציפורניים את לא יכולה לצאת החוצה.
את כלואה.
ואז תחושת ההשלמה מציפה אותך.
את לא באמת יכולה להלחם בזה.
הרבה פעמים זה מלווה בבכי של השלמה, של כניעה.
את פשוט לא יכולה להילחם . את מרגישה את זה בקרביים שלך.עמוק בתוך הנפש והגוף
זה מי שאת.
זה לא משהו שיש לכולם זה לא משהו שברור לכולם. יכול להיות שזה תמיד יהיה סוד שתצטרכי לקחת איתך לקבר.
אבל זה מי שאת זה מה שהלב שלך מרגיש שהוא נכון. שם את פורחת. בדיוק במקום הזה שאת מרגישה כל-כך נמוך כשאת נותנת למישהו אחר להחליט הכל בשבילך ולעשות בך מה שהוא רוצה זה בדיוק המקום שלך.
וכשאת עם האדם הנכון, עם האלוהים הפרטי שלך, זה כמו שהכוכבים הסתדרו בשורה.
זה השלמות שאת תמיד חיפשת בלי שידעת.
פעם לא ידעתי למה. למעשה עד היום אין לי תשובה חד משמעית לשאלה הזאת. למה.
למה אני כזאת ? למה זה מרגיש לי נכון?
אין לי מושג .
וכשפעם לא ידעתי , הלכתי לחקור . הגעתי למקומות נמוכים שהריגוש היה רגעי. הסיפוק היה לכמה שניות.
וחיפשתי את הדרך שלי בשביל הזה בחיי שנקרא בדסמ.
מודה שתעיתי (וטעיתי) הרבה בדרך.
וכשהגעתי למקום הזה של להיות כלבה, בהתחלה נלחמתי.
הרגשתי שאם אני אכנע אני אאבד את עצמי את הנפש שלי.
שאני אהיה רק כלבה בלי האישה שאני בלי האדם שאני.
וזה הפחיד אותי . הצבתי מחסומים
ולאט לאט כשהייתי שייכת לאדוני המחסומים נפרצו.
כל פעם עוד קצת ועוד קצת עד שאני כבר בלי שום מחיצה ביני לבינו.
הבטחון שיש לי בו ותחושת ההגנה שאני שלו זה משהו שאי אפשר להסביר .
התודעה שלי שייכת לו. פשוט.
וכשאני מקבלת את עצמי במקום הזה כשאני מקבלת את הכלבה שאני אני מרגישה חופשיה.
מזוככת.
האתגרים נהיים קשים מיום ליום. הציפייה ממני להיות כלבה טובה היא תמיד שם.
ואני יודעת שאני תמיד אלחם על המשבצת הרצפה שלו.
יודעת שתמיד אלחם להיות הכי טובה.
יודעת שכל דבר שהוא רוצה זה משהו שאני יכולה לתת. ולעמוד בו.
אני מנסה לגמד את הרגשות שלי למילים אבל זה לא קמצוץ ממה שאני מרגישה כשאני כלבה
הכלבה שלו.
אני רוצה להיות דף לבן , נקי בלי כלום. בלי אגו בלי המחשבות שלי .
רק עם הרצונות של אדוני.
להיות כלבה חזקה יותר וגאה . להיות תמיד עם הראש למעלה בידיעה שאם אני שלו ואם הוא בחר בי להיות שלו זה כי אני מסוגלת.
אני כלבה ושפחה ואני מקבלת את עצמי ככה איך שאני אני לא נלחמת בזה.
אני יודעת שאני נמצאת במקום הנכון וזה הדבר הכי טוב שיש.
שלב 4. דיכאון
כשאת כלבה את פורחת. את מרגישה בשיא שלך. מוקפת במישהו שאת יודעת שמרגיש אותך תמיד ואת מרגישה בטוחה. יש בנאדם שאת מעניינת אותו. הוא מעוניין להקדיש לך זמן ומאמץ כדי שתחוו משהו ביחד.
כדי שאת תחווי משהו. תהליך כלשהו
אומרים שכל האנשים שעושים בדסמ איפשהו בחיים נדפקו.
משהו הביא אותם למצב הזה שבו הם צריכים להרגיש שליטה מהצד השולט או הנשלט.
עכשיו משהו בפנים דורש את זה. יש בך צורך והוא קיים את צריכה להזין אותו כל פעם מחדש.
לפעמים את מרגישה בתוך בועה כזאת. שאף אחד לא יכול להיות שם איתך. את לבד עם עצמך.
ובתוך הבועה הזאת את מנותקת מהמציאות. תמיד הוא אומר לך שזה רק משחק שאתם החלטתם לשחק. תמיד הוא מזכיר לך שאת לפני ואחרי הכל בן אדם .
אבל לפעמים את בתוך הבועה הזאת ושם יש מציאות אחרת. שם דברים יכולים להרגיש הכי נכונים והכי אמיתיים.
ואז ברגע שאת חווה משהו שהוא כואב הוא נתפס בעינייך כנכון.
את פשוט נשאבת לתוך ההרגשה הזאת שסוחפת אותך .
מרגיש כאילו מגיע לך. את כנראה באמת בנאדם כזה חלש ואת מכוערת ומגעילה ואת מסתכלת על עצמך וחושבת וואלה צודק . זה נכון.
אבל זה לא. את שם בתוך התסכול הזה והדיכאון והערך העצמי שלך נמוך ואת נותנת לעצמך להישאב .
להפך את צריכה לתת לזה להרים אותך. כי בסוף זה יגמר כי זה רק משחק. וזה בא להוריד אותך הכי נמוך, כן, בכוונה כי רק מהמקום הכי נמוך אפשר לעלות למעלה. והכי גבוה שיש.
הבדסמ הוא כלי . כי משהו בך צריך את ההרגשה הזאת. את זקוקה להשפלה את זקוקה להרגיש בתחתית של התחתית והבדסמ שם בשביל לתת לך את זה כדי שתצמחי וכל התמודדות עם דבר כזה הוא חלק מהתהליך. להעצים את שניכם.
אבל מה קורה כשאת מקבלת עונש?
פישלת. באמת, איכזבת. ותחושת הכישלון מהדהדת בתוכך. בין אם זה משהו קטן או גדול זה צורב באותה רמה.
וזה גורם לך תחושת תסכול וכישלון. שום דבר שאת עושה או תעשי לא יעזור עכשיו. הרסת. קלקלת.
למה בכלל לטרוח כשאת לא מצליחה לבצע הוראה פשוטה.
עכשיו הוא בטח יזרוק אותך וזהו הכל אבוד הכל נגמר.
מכאן בטוח אין דרך חזרה.
ואת שוקעת ושוקעת כאילו משקולת מחוברת לך לרגל ומושכת אותך למצולות.
זהו זה נגמר לא יעזור לך אפילו לנסות לתקן. תחושת יאוש מתפשטת בפנים.
הוא מבקש ממך להביט בו, להסביר .
אבל את אפופה במרה השחורה שלך ואין לך כבר מילים או תירוצים או רצון להתנגד או לתקן.
מתוך כל זה הוא אומר לך מה עשית רע.
אבל הכל זה רק אתגר בתוך התהליך שלך. מבחנים קטנים.
כן את מרגישה שהכל אבוד. אבל פה זה הזמן שלך להוכיח לעצמך ולו שזה לא נכון. לקחת את עצמך גם הכי שבורה ולא ליפול לזרם.
כי הכל זה חלק מהמשחק.
כי במקום הזה שאת מרגישה שאין לך איך לתקן, תמיד תהיה דרך . זה רק אמצעי להעצמה שלך. רק כלי שבא להגיד לך הנה את במצב הזה עכשיו איך את מוצאת את הדרך למעלה.
ככל שזה מוריד אותך יותר למטה ככה כשתעברי את זה תעלי יותר גבוה.
את הרי יודעת מי את. תצאי שניה מהבועה הנוחה שלך ותהיי במציאות
את זאת שנותנת את הכוח לצד השני. והוא יודע אותך לפעמים עוד מלפני שאת קלטת.
ובתוך השבילים שהוא לוקח אותך לטייל בהם יצוצו מכשולים ומהמורות שנועדו ללמד אותך שאת יכולה להתמודד
גם כשמשהו נראה הכי קשה שיש ושאין כבר מה לעשות , תמיד יהיה.
כשתשימי את עצמך מול הראי את תראי.
כי הסיבה שאת פורחת כשאת כלבה היא שאת מתמסרת ונותנת לצד השני את האמצעים לעצב אותך.
בכל דבר בחיים זה ככה. תמיד יהיה משהו שאת צריכה להתמודד איתו תמיד יהיה מכשול או אתגר. והכי קל זה לתת לעצמך ליפול ולראות את המטרה כאינה ברת השגה.
תמיד תצטרכי למצוא בעצמך את הכוחות להתמודדות.
תמיד תילחמי כדי להשיג את המטרה.
הכי קל ליפול לתחושת דיכאון, לראות את סוף העולם ולהגיד לעצמך שאין לך את הכוחות שאין לך מה לנסות לעשות שום צעד ממילא זה לא יעזור לפעמים בדרך הזאת את שורפת לעצמך עוד גשרים. אם לא תעצרי את זה בזמן את תיפלי במדרון הזה והוא חלקלק ובטוח בזה שהוא יכול לקחת אותך איתו
ברגע שלא תתני לזה לשבור אותך את תהפכי חזקה ותוכלי להתמודד עם הכל.
