בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבלוג של מקרנה

close
מקום לחלוק בו מחשבות, רגשות ותחושות.
הבלוג הזה עבר הרבה גלגולים. כמו הדרך שאני עברתי מאז 2019 כשהגעתי לכאן. בגרתי. התעצבתי. למדתי. התנתקתי. התחברתי. ובכל הגלגולים האלה- הנה אני כאן.
לפני 3 שנים. 15 בדצמבר 2020 בשעה 19:54

רכות ושליטה נשמעים כמו שני דברים הפוכים,

שני קוים מקבילים.

השליטה והאביזרים- השוט, אזיקים ועוד חפצים שמזכירים לנו שליטה הם נוקשים ודרך זה אפשר להיכנע.

לאחרונה אני מרגישה על עצמי שזה כל כך הפוך, ככל שיש יותר רכות, ככל שהקשר יותר רך ונוגע השליטה נוגעת במקומות עמוקים יותר.

לפעמים זה ממש מבהיל אותי לגלות את העוצמה שיש ברוך, בשקט, באינטימיות, בלחישה....

כמה עמוק זה נוגע.

ובשביל שזה יצליח צריך שהקו יהיה ארוך, שהוא יימשך לאורך זמן. שהרצף ירשם על הנפש, והמגע יגע בגוף ובנפש.

אין לי מושג אם אני מובנת. או שאני סתם זורקת כאן מילים.

אני מרגישה שחשיפה או קשר קצר, עוצמתי ככל האפשר לא יחליף לעולם, קשר למרחקים ארוכים שנותנים לי יד ואומרים לי, פשוט בואי, נצא לדרך ביחד...

 לפעמים נדמה לי שהחיים שלי טפלים בלי שאמצא את האיש שיפסע לצידי את הדרך הזאת. אני כל כך מנסה לנשום ולחבק את עצמי מבפנים... 

ובכלל נראה לי שזה יצא כזה נואש.. שבא לי למחוק את הכל... 

ובכל זאת מפרסמת כי האתר הזה סובל הכל :)

 

 

dn46​(שולט) - בלי נואשות, את נשמעת נהדרת....
לפני 3 שנים
מלמטה - ❤❤
לפני 3 שנים
האנשה עצמית -
כולנו מרגישים ככה לפעמים.
לפני 3 שנים
מלמטה - 💌💟
לפני 3 שנים
orian - זה מסע ועדיף לעשותו יחד מאשר לחוד
לפני 3 שנים
מלמטה - מסכימה לחלוטין...
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י