בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

הבלוג של מקרנה

close
מקום לחלוק בו מחשבות, רגשות ותחושות.
הבלוג הזה עבר הרבה גלגולים. כמו הדרך שאני עברתי מאז 2019 כשהגעתי לכאן. בגרתי. התעצבתי. למדתי. התנתקתי. התחברתי. ובכל הגלגולים האלה- הנה אני כאן.
לפני 6 שנים. יום חמישי, 17 בדצמבר 2020 בשעה 18:04

היא יודעת לעשות
שירדו לה דמעות
זה סימן לחבק בשבילי
אני בא ועושה
היא צוחקת
מזל שאף אחד לא רואה
בטח חסרות לי מילים
אני לא מובן
לא מוגן
היא לא יכולה לראות
זה לבן על לבן
אז אי אפשר עד כאן

לא בא איתך במשא ומתן
רוצה שאני אצחיק אותך
אבל אנ'לא בא איתך
לא משנה לאן
תגידי רוצה מכות?

אני לא רוצה לעשות מעצמי מסכן
למרות שיש לי זכות
אבל עכשיו אני כל כך מתבייש בעצמי
שבא לי למות

היא לא יכולה לראות
זה לבן על לבן
אז אי אפשר עד כאן
אני לא מוכן אני לא
בטח חסרות לי מילים
אני לא מוגן
אז אי אפשר עד כאן.

 

 

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י