איך קורה שוב שאיש המקצוע שמטפל בי חורג מנהלים כדי לשמור על הבריאות הנפשית שלי?
- ובימים ההם בהם ניינור הצעירה מילאה את חובתה למדינה; והצליחה ניינור לבטא את מצוקתה ולבקש עזרה ונשלחה הקב"נה; והכריז הקב"ן: "שמעי ניינור זה לא פייר כלפייך הפגישות הדו-שבועיות האלו. מעכשיו מתראים כל שבוע".
הערכתי את ההחלטה שלו. זו הייתה תקופה קשה והרגש שיש מישהו שנותן לי אישור שהסבל שלי קיים מעבר לדמיון.
- לאחר ששוחררה ממסגרת א', ניינור נאלצה לחכות חודשיים עד שתתחיל את מסגרת ב'. ולמרות שכבר לא הייתה מחוייבת אליה, אשת המקצוע שטיפלה בניינור הציעה לקיים איתה מדי שבוע שיחת טלפון שלפעמים נמשכה כחצי שעה, על מנת לתמוך ולאזן, להקשיב ולייעץ.
זו הייתה תקווה שתהגשמה. אמנם הייתי יותר יציבה אבל לעבור ממסגרת אינטנסיבית לשום כלום הדאיג אותי טיפה.
- רק לפני יומיים זה קרה. מהלך אותו ניינור לא צפתה. המטפלת החדשה חלקה עם ניינור את מספר הטלפון שלה והוסיפה "תשמרי את זה בינינו, בכנות אני לא אמורה"
התרשמתי מהיוזמה אבל הפעם גם צחקתי בלב, זה כבר מעט אבסורדי לטעמי. והייתי רוצה לאמר שאני לא זקוקה אבל להיות כנה? יש דברים שמכבידים עלי וחשש גובר שחלק מהם אני פשוט לא זוכרת.
פוסט זה לוקה בחוסר אירוטיות. אבל, היי, כל הכבוד לכם, ידעתי שאתם מסוגלים.
תודה על ההקשבה וערב טוב, ניינור. שהשם שלה חזר פה יותר מדי פעמים.
