ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

But in the end I cry for more

הדגיגים שבראשי. לא חייבים להבין. מוזמנים להתבונן.
לפני 5 שנים. יום ראשון, 24 בינואר 2021 בשעה 20:18

החשכה בה חייתי כבר חודשיים נקטעה.

הוצפתי ברצון למגע, ביטחון, תשוקה.

ובכל זאת חששתי. כשזה נוגע למה אני באמת רוצה ומה מרגיש לי בנוח האסימון נוטה ליפול מאוחר מדי כך שאני רק חושבת שהכל בסדר ואז בעולם החלומות התת מודע מגלה לי אמת אחרת.

-

יש לנו את כל הזמן, יש לנו את כל הזמן. אביתר מהמהם ומרגיע.

אבל אני רוצה עכשיו, למי אכפת מההשלכות.

לך אכפת. אל תהיי פזיזה. את עוד תפגעי.

אז לא לאט, אבל גם לא מהר, בקצב שמרגיש נכון.

-

והקצב עולה כשהוא מפשיט ומוביל אותך להתיישב.

והמודעות נמסה לתוך הפה שלו כשאת דוהרת מעליו.

וגלים של חום וחשמל מתחילים לגאות בך.

ואת לא מפסיקה

את לא מפסיקה.

-

תודה על ההקשבה ולילה טוב, ניינור, שקמה לתחייה.

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י