But in the end I cry for more

כשאני מעושנת אני יותר נוחה לתמרון,

כשאני מעושנת יש איזה מתג שנלחץ בקלות יתרה ולפתע מתגלים צדדים חדשים של התמסרות,

צדדים שלא תיארתי שקיימים.

אני לא מבינה איך זה בדיוק קרה,

לא יודעת איך נעשיתי כזו צייתנית, כל כך תלויה במילה שלך.

רק דבר אחד ברור לי - 

בבקשה ממך, אני זקוקה לעוד.

תדבר מעלי, תגרום לי להרגיש קטנה, לא יכולה להסתדר לבדה.

תנחה אותי לפתוח את הפה לפי רצונך, להמתין בסבלנות לאישורך.

אתאמץ כמיטב יכולתי, ממש ממש אשתדל.

אשא בתוצאות חוסר האיפוק שלי אם אכשל.

וכשזה יקרה, כשלא אצליח לעמוד במשימה,

תסביר בטון משועשע ורגוע שמה לעשות, יש מחיר.

תנחית אותו עלי, בלי להסס תגרום לי לשלם.

תשאיר אותי המומה,

משתוקקת לעוד.

תודה על ההקשבה ושבת של מנוחה,

ניינור,

ממשיכה לגלות את עצמה.