ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

But in the end I cry for more

הדגיגים שבראשי. לא חייבים להבין. מוזמנים להתבונן.
לפני 6 חודשים. 4 באוקטובר 2023 בשעה 21:39

בדיוק דיברתי עלייך עם מישהו האמת, החלפנו סיפורי קרבות
סיפרתי לו על מישהי שהייתי איתה פעם, ושהצלפתי בה עם החגורה שלי עד שהיא דיממה וזה ממש הלחיץ אותי כי לא התכוונתי, וכשאמרתי לה היא לא נלחצה או משהו, היא פשוט התלהבה ממש והתחילה לחפש את הפצע ואמרה שמלא זמן היא חיכתה לזה וביקשה שאני אמשיך

הצלפת בי עם החגורה שלך??? מדהים מה הרגעים שכל אחד זוכר

מדהים שאת לא זוכרת
מה את כן זוכרת? בטח שאני שם גלידה במיקרו


אני זוכרת כמה היה קשה לי לקום אחרי שהייתי על הרצפה, נשענת על הקרסוליים
אני זוכרת רגע ספציפי שהסתכלתי במראה שהייתה דלת הארון שלך וראיתי אותך מעלי מזיין אותי ואני כולי מבולגנת והחזקת אותי שאסתכל
אני זוכרת שבחרת לי את הבגדים מתוך כמה אופציות
גם היו לך כל מיני מחוות ג'נטלמניות כאלו שהדליקו אותי
הצעת לי הרבה פעמים מים כשהייתי צריכה
עזרת לי לקום כשהתקשיתי 
הושבת אותי מול פרק של what we do in the shadows

אני זוכר ביום הראשון שנסענו אליי והחזקתי את השיער שלך כל הדרך שתסתכלי קדימה, והייתה מישהי ברכב לידינו שהסתכלה עלינו במבט מאשר
בהסתכלות אחורה הייתי עושה יותר 

מה למשל?

שולף את הציצים המדהימים שלך, משפשף את הדגדגן שלך בזמן שאתן יוצרות קשר עין

וואי אין מצב שהייתי זורמת אז

והיום?

יש טיפונת של סיכוי

אממ כשזה אני, את וטיפונת של סיכוי מרגיש לי שזה יקרה

 

---

ניינור..?

זכרונות נעימים.

 

ירושלמי קלאסי - כתיבה מהממת, חסרה בימים אלו
לפני 5 חודשים
Nienor Niniel - תודה (: מבוסס על שיחה אמיתית
לפני 5 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י