פעם ראשונה זה תקופה מול עמוד העריכה. לא בטוחה אם התגעגעתי לכתיבה או שמדובר בהרגל שלא ניתן להפטר ממנו.
העובדה הפשוטה היא שמרגישה זרה. אעשה את המיטב, בשביל עצמי.
הייתה לי השבוע שיחה מעצבנת. הוא ביקש שלא אספר לו על העסקים שלי עם א.נשים אחרים. אני רוצה שתדע שאתה סתם בשבילי. לא באמת. אני נהנית משיחות הטלפון הארוכות, השאלות שאתה שואל את עצמך ונעזר בי כדי לפתור, העובדה שאתה נהנה ממני, נהנית מהחום והריח שלך אבל אני לא מתכננת להתחייב אליך.
אם כך, לא כדאי לך פשוט להתרחק? רציתי שירצה להתרחק, רציתי שירגיש קצת רע. לא נורא. בכל מקרה התחייבנו לכך.
היום א' עודד אותי, נתן לי קצת ולידציה מתוקה אחרי ששיתפתי שאין לי חשק למסיבה. היום זהו יום מנוחה. מכאן ישר למיטה.
השבוע הייתה לי שיחה משמעותית עם מ'. היא דאגה, ביקשה שארים את הרגלים ואברח מקשר שניסיתי ליצור. זה משהו שידעתי לבד אבל הייתי צריכה לשמוע ואני מעריכה את המאמץ שעשתה בכדי להגיע עד אלי ולתת לי על הראש. היא חשובה לי. היא נתנה לי כמה כלים. מקווה להיות מסוגלת ליישם אותם בעתיד ואולי בהווה כשארגיש בנוח ואצבור יותר ניסיון.
תודה על ההקשבה ושנצ נעים, ניינור.
עריכה, 17:20- הדבר הכי טוב שקרה היום הוא שח', כאילו ידעה בדיוק באיזה ספר עוסקות המחשבות שלי ושאלה אם קראתי את "יער נורווגי". התלהבתי מאוד הרי שזה ספר יקר לליבי וישר קראתי חזרה את מחשבותיה והשוויתי בין מעון אמי לגנון שלנו. הלוואי והייתי גרה באמצע יער, עובדת בערוגת הירק או מטפלת בעופות שבמכלאה ושאר עבודות שמחברות אל הקרקע, אל המציאות והקיום. בינתיים נסתפק בכך שלפעמים אין לדעת מי מטופל ומי מטפל.