המוטיבציה התחילה אצלי לפני משבר שקרה,
להוכיח לעצמי שאני יכולה הכל,
להוכיח קודם כל לעצמי שאהבה עצמית קיימת בתוכי,
לבוא ממקום נקי ובריא אחרי התנתקות טוטאלית.
מזה אומר מבחינתי מוטיבציה נכונה?
מוטיבציה נמדדת אצלנו תמיד בכח רצון ולא בוויתור על המטרות שלנו בהמשך הדרך,
פעם הייתי מפסיקה באמצע את כל מה שרציתי ללמוד על עצמי או במקצועות ספציפיים,
הייתי עם מוטיבציה , אבל כשהייתי בסביבה לא טובה לי אנרגטית וגופנית הייתי מתכבה ,
כאילו העיניים שלי היו ללא ברק, כאילו נפל עליי עכשיו דיכאון ממשי,
אני מכירה את עצמי טוב מאוד,
תהליכי החלמה של הנפש שלי מתקדמים מצוין מהמשבר האחרון,
אחרי הפוסט האחרון חשבתי לעומק למה אני מתגעגעת לקבוצה שהייתי משתייכת אלייה,
להרגשה של לשתף, לכאוב ולהמשיך קדימה.
ישנם אנשים שאולי הייתי איזה סוג של הרפתקאה עבורם, במיוחד עם המראה שלי , כי ככה זה,
אחרי שהבנתי שלפעמים צריכים להיות רעה קצת כדי לשים גבולות,ולא לשמור בבטן , ובמיוחד לא לחייך בנחמדות לבנאדם שמטריד או רוצה משו בתמורה למשהו, או משתמש בך, בלי הסכמה
הבנתי שזה המקומות הכי נמוכים שהייתי בהם, ולכן למדתי שמתוך השבירות והדפיקות שהייתה לי להיות בנאדם חזק יותר,
שלם יותר, שמחה יותר,לאהוב את עצמי, ולתת לעצמי זמן,
אני שמחה שהדלת הזאת נסגרה,
אני שמחה שלמדתי שלא כולם רוצים בטובתי
אני שלמה עם עצמי כמעט באופן טוטאלי,
האגרסיביות שאני מוציאה ,פועל לטובתי,
אני שמחה שהשינוי הזה בא,סוחף אותי לדרך משלי, בלי להשתייך לאף אדם או קבוצה,
שאנשים חדשים ואנשים שנשארו איתי באותו משבר לפתע רואים אותי זוהרת,מחייכת,מרוצה,חופשיה.
אין ספק שזה ללמוד לקחים,
אבל בחיים האלה הכל זה לקח ולמידה
ההתבגרות למשהו טוב יותר, מאוזן יותר.
עם תקשרות טובה,וראויה.
