את לא שקופה כאנשים אחרים, כשאת מגלה את עצמך בדיוק כמו בובת המטריושקה שנפתחת ויש עוד בובה וכך הלאה, כמו הרבדים שמרכיבים אותך כמו האינטילגנציה הריגשית שלמדת על הזמן והשנים, והן עוברות ואת ממשיכה לגלות עוד ועוד על עצמך,
החוויות האסורות, החוויות המותרות הכל צף, הכל בסוג של איזון מושלם ואת מלטפת לך את השפתיים, עם מס אצבעות וחושבת כמו תמיד,
על כל מה שקרה לך לאחרונה, יותר נזכרת בטוב מהאמת מאשר הרע,
את נזכרת בדמות שחלמת עלייה, ומשם את מערערת במחשבותייך, לפעמים חלמתי על אנשים לפני שהכרתי אותם, וזה הזוי במקצת.
לפעמים חלמתי על מקרים, שקרו לי בעבר,
מה פשר כל החלומות האלה לאחרונה שאני חולמת, ומעורערת בבוקר במחשבה אופטימית מאוזנת במקצת,
הייתה לי חברה שכל פעם שהיא כתבה לי היא כינתה אותי כפיה, ברור.
היא אומרת, את פיה משו בך מסקרן ומהפנט אנשים, ואני? אני רק רוצה שלווה צנועה
מפעם לפעם, חשבתי על מטאפורה של המטריושקה,
הבובה הזאת שפותחים עוד ועוד ושם כל המרכיבים שהחיים נתנו לנו,
עד שמגיעים למרכיב הכי הכי קטן,
שזה בעצם השריטות והטריגרים של כל אחת ואחד מאיתנו, לפעמים ישלי סוג מחשבה, כדי להתגבר על טריגר צריך להתמודד איתו בדרך הנכונה,
ובאהבה, ולא לשכוח מה הסיבה שהוא נמצא שם,
ואני בכל המחשבות ובכל המסעות הרפתקאות שחוויתי, בתוך הבובה הקטנה הזאת
נהיה שלום עם השכל,
ואני אני מאמינה שאני כבר יכולה לנשום לרווחה להירגע,בחיוך אחד קטן.
שיר היומי
RyHels
