בין המילים והנראות היפה, לכולנו יש פגמים כאלה שמייחדים אותנו
פועלים לטובתנו וגם לרעתנו בסופו של היום, אנחנו פועלים לפי אינטואיציה וגילוי הפנימיות השוכנת עמוק בתוכנו
דפוסי יומיום שמייחדים אותנו ואת הדרך שלנו להסתכל על העבר בצורת למידה, ולהסתכל על ההוווה בצורה מתקנת
לכל סיפור יש סוף ולכל סוף יש התחלה חדשה ומעניינת, בכל יום אנחנו קמים קצת אחרת מאתמול שהיה,
הרכבות הפאזל משתנות כל הזמן ובניגוד לכך נבנות על חלקים ישנים שכבר לא משרתים אותנו כיום..
הפאזל הזה, שאנחנו מרכיבים מגדיל את החלקים שלו,בכל יום ויום שאנחנו נותנים לעצמנו ללמוד מסלולים חדשים כמו זוגיות,חברים,חוויות כאלה ואחרות שמגדילים אותו מפעם לפעם
בהוויה שלנו כמו הפאזל שאני מדברת עליו, במקום מאוד פנימי בתוכנו. כולנו מתמודדים עם השלכות מסוימות ומייחדות את הדרך שלנו להסתכל על האמת הפנימית שלוקחת אותנו למסע שלם והוא בחיים לא נגמר-לא משנה כמה עברנו ולמדנו,בכל גיל אנחנו מתחילים מסע אחר ושונה מכל מה שעברנו עד כה,
ידע זה כח במקום מסוים, אבל האם הידע שאנחנו נותנים לאחרים מוביל אותנו למבוי סתום כזה או אחר? לפעמים לא, ולפעמים כן תלוי אם אתה מתנהג כמריונטה שהחוטים שאתה תלוי בהם הם אנשים ששולטים בך בדרך כזאת או אחרת, וזה זה לא טוב.
זה לא טוב, כי במקום מסוים אתה נהיה תלותי בין החוטים האלה,אבל הגזירה שלך מהם הם התהליך שכולנו עוברים עם ההתבגרות והניסיון חיים שלנו.
הידע הזה שאנחנו עוברים דברים, ומתמודדים עם השלכות החיים שמכים בנו. הוא כמו ערבוב של הלבידו הפנימי שלנו, הנותן לגיטימציה לשבור כל פעם מחדש את הדמות שלנו ולבנות אותה יותר טוב,יותר מכושלת,יותר נבונה,והראיית החיים שלנו נבנת בכל יום מחדש ,בלי שנשים לב בכלל.
המקום ליצור, כאן ועכשיו מביא לנו שלל פירות צבעוניים בסופו של דבר,
המוח שרוצה ללמוד והלב שמקבל כל סיטואציה בחיינו, ברמה מסוימת שתואמת לנו כשאנחנו מסתכלים בהוויה שלנו.
וככה עובר לו עוד יום, החברה מרמזת לנו על בועה מסוימת, על מסכות שרודפות אותנו רוב החיים ,מגננות שאנחנו לומדים על עצמנו
תוך כדי גדולה ומשמעות עצמית,אבל הגדולה זה להרפות מהמסכות האלה,מהגבולות המזויפים ולתת לעצמנו את האמת בפנים- גם שהיא קשה לפעמים.
המטרות שלנו היום,זה לא המטרות שלנו כיום לפני 5 שנים ויותר ומה שהמטרות שלנו היום-לעולם לא יהיו תואמות אחרי כמה שנים.
כי עמלנו עליהם,לקחנו אותם לחיקנו, הסקנו מהם את המשמעות החיים וההצלחה בסופו של דבר, אין בנאדם שלא רוצה יש בנאדם מוותר והוותרנות הזאת מגיעה כי העבודה הקשה מייסרת,אבל אם באמת לוקחים את הטריגרים והמהות שלנו וההצלחה שאנחנו רוצים-הכל אפשרי.
כל כך הרבה הגדרות וקיטלוגים בחברה הזאת, והמסך מרצד לנו על המוח.
קחו את הפאזל שמרכיב אתכם ותתנו לעצמכם להגדיל אותו,מכל משבר או עליה בחיינו.
