לפעמים בלי לשים לב, השדים מנווטים אותנו לסאגות חדשות.
הגורל מנטב אחרת, והווה והעבר נלחמים זה בזה פעם אחר פעם.
דפוסים ישנים נערמים,וחלקם נהרסים לדפוסים טובים יותר.
הקלפים של העבר נשרפים, ועוברים לעוצמה רוחנית שכזאת לעצמנו.
ההתבגרות, הניסיון והלקחים.
כולם הם מן עבר והווה, שלדעת לקחת את עצמך לאיזון שמיימי.
איזון משמע שיש פה גם נפילות, אך הגרף עדיין בעליה וירידות קטנות שמתאזנות לנו,
המוח שלי לוקח מידע פוטנציאלי, ועובד שעות נוספות.
לפעמים על חמש צעדים קדימה, ולפעמים על עשרה.
הלב שלי שם על עצמו קרחונים של קרח, קרח קר, שמקבלים ממנו כוויה אם מנסים להיכנס דרכי בכח.
אני עוברת את אותו שיעור במקום מסוים, כדי לאפשר לעצמי לעצור את הגבול לפי מה שאני צריכה,
רוצה גם.
אני נותנת לעצמי להגיע להבנות בזכות הכח של החוזקה שקיים עמוק עמוק בעצמי.
זה כבר לא קשור למוות אגו, זה יותר בניה הרבה יותר אמיתית משברון כואב.
למדתי המון,השכלתי הרבה, תובנות תטעיות,אבל אני תמיד אשאר
הגרסא החזקה ביותר של עצמי.
אי אפשר לשלוט עליי במקום מסוים עד הסוף, כי אני לא נותנת את המוטיבים הנכונים לשליטה- אני מייבאת אותם רק על ידי מגע.
אך בסופו של דבר אני מרגישה במיוחד בתקופה הזאת כמו המלכה בשח מט, היא שולטת בלוח.
במרכבויות של מהלכים, בעתיד- ובהווה.
