הוא מנומס קצת בשבילי. לרגעים חושבת שאני קוראת את מהלכיו כמו ספר פתוח ולרגעים קצרים לא מבינה כלום, כמו מאבדת ריכוז או אחיזה. כמו התחלפה פתאום המקלדת וכותבים בטעות בשפה אחרת. רחוק לי ואני לא רואה, מה קורה בתוכך?
אני רוצה לטרוף אותך מלאכי
בעצם, יותר משאני רוצה לטרוף אותך אני רוצה שתטרוף אותי
***
בדירה של חברים בצהרי יום רביעי רגיל וחגיגי סוף סוף פגשתי סוף סוף את האנרגיה הטורפת של מלאכי. ידעתי שהיא שם, אחרת לא הייתי נשארת לחכות. בכל זאת, יש לי עיסוקים. לפעמים צריך סבלנות עד שהאריה יוצא מהמערה.
נכנסתי להתקלח. כשיצאתי הוא נכנס.
האריה ניאות לצאת מהמערה אחרי ששידרתי והסברתי בכל צורה ודרך, ממש כמו בטלוויזיה החינוכית, שלא נשקפת לו סכנה. הוא יכול לטרוף אותי ללא הפרעה, לא אאשים אותו בפגיעה, אני יודעת לשמור על הגבולות שלי היטב ואני בהחלט לא עדינה כמו שאני נראית.
***
אחר דקות יצא מהמקלחת. לא בזבזנו זמן על מגבות
סוף סוף העז לתפוס אותי ולעשות את הצעד הראשון והשני והשלישי. להפעיל קצת יותר כוח ולתת לגוף שלו לעשות בי מבלי לחשוב על כל תנועה והשלכותיה. אני אוהבת להרגיש עטופה, נאספת. שהוא חזק ממני, שמחזיק אותי ואני יכולה לנשום ולהיכנע למתרחש. אחיזה נוכחת במותניים שלי ומגע קל בפות עוררו רטט חזק מהצפוי והמים מתוכי נבעו ונשפכו לו על הבטן ומשם זלגו אל הסדין
לסיפור המלא כשהמלאך הפך לאריה בבלוג שלי
https://imlilit.com/2019/12/07/%d7%9b%d7%a9%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%9a-%d7%94%d7%a4%d7%9a-%d7%9c%d7%90%d7%a8%d7%99%d7%94/