סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מי אני?

מי אני?
ספר מאובק בקצה החדר,
ללא מילים אשר אף אדם לא יקרא.



















זבל אקזיסטנציאליסטי פילוסופי אינטלקטואלי משעמם
לפני 4 שנים. 6 באוגוסט 2020 בשעה 8:12

ברחתי

הלכתי

רגליי 

לקחתי

 

טיפסתי

שאפתי

עד

אשר

נפלתי

 

הגעתי

נגעתי

עד 

אשר

פצעתי

 

 

באפלה מדמם

הירח התאבד

בתוך ליבי

הבוער

 

לפני 4 שנים. 5 באוגוסט 2020 בשעה 6:39

אני פרפר עיוור ללא כנפיים
גחלילית חושך ללא אור
ענן שט ללא שמיים
סירה ללא ים
עץ ללא עלים
אני שועל ללא פרווה
וסנאי ללא שיניים
מגדלור מקולקל
ינשוף שאיבד את חוכמתו הרבה
אני זקן צעיר חכם טיפש
גיטרה ללא מיתרים
צב ללא בית


לאדם יש מסע עליו לנסוע
גם מבלי רגליים גם ללא ליבה
או בעירת מנוע

 

לפני 4 שנים. 4 באוגוסט 2020 בשעה 9:18

 

 

איך אתה רוצה שיזכרו אותך?

 

אימא אני מבין עכשיו.. שכל חיי רציתי לעשות משהו גדול עם עצמי.

אני, יתום עלוב שכל חייו היה בכלוב בלתי נראה כמו כלב מוכה ונטוש, עכשיו יותר מהכל אני רוצה לתקן את מה ששבור.

אני מאמין בעצמי.  

"ועליתי במדרגות ההצלחה." וטיפסתי עוד ועוד. 

אני יודע מה עליי לעשות ,כמו שהעכביש יודע כל חוט לאן הוא הולך.

 

לפתע הכל מתגלה , כמו חיזיון.

 

אינני יכול עוד לחיות את חיי כסתם אדם כמו כולם.

אני חייב להשאיר חותם "כאן היה ____ ___". 

אך אינני רוצה שיזכרו את שמי , אינני רוצה דגלים או סמלים בדמותי.

כי הרי ש"האני" לא באמת קיים.

ואני תמיד הבנתי זאת , כעת יותר מהכל.

אני אסיים את אשר התחלתי ואשר סיימתי ,

אני אתחיל מחדש.

הם מחכים.

 

פעם פגשתי אדם מאוד חכם , אימא.

כל שרצה זה שיזכרו אותו. ילמדו אותו בספרי לימוד בבית הספר.

 

ואני חשבתי.. חבל. האם זה הגורל שאני רוצה?. לבטח ידעתי שלא.

אך עדיין , אני רוצה לעשות שינוי. אני רוצה עלילה מעניינת..

אם אני אהרוס הכל או אבנה אותו ,אני עדיין לא יודע.

 

השנאה שלי לאנושות גדולה מדי.

 

יום אחד אימא , את תמותי.

ואחיותייך , וילדייך , וילדיהם.

 

יום אחד כולנו נמות , וכל שיישאר זה אבק מדרכה

שעליו אנשים אחרים ידרכו.

 

ענן קטן כמו סירה שט בשמי ענני הים היפים ,

לנצח נע, מתפרק לתוך הכלום. ונעלם.

 

אולי זה לא כל כך נורא.. להיות ענן.

 

ופה הכל מתחיל.

לפני 4 שנים. 4 באוגוסט 2020 בשעה 6:28

אני מפלצת

 

לפני 4 שנים. 2 באוגוסט 2020 בשעה 17:54

אני רוצה אותך , אני רוצה אותך כמו פרי ענוג.

להתענג ממך.

מגופך , לאכול אותך . 

לפני 4 שנים. 1 באוגוסט 2020 בשעה 15:44

אנחנו רוצים אותך ! 

אל תשאל מה המדינה יכולה לעשות בשבילך,

אלא מה אתה יכול לעשות בשביל המדינה.

 

לפני 4 שנים. 1 באוגוסט 2020 בשעה 7:46

לפעמים אני מרגיש שיש בתוכי חלל ענקי ששום דבר לא יוכל למלא.

לפני 4 שנים. 1 באוגוסט 2020 בשעה 7:37

חבר יקר , לא חשבתי שתחזור .

אני מפריע?

זה זמן לא טוב ? 

לא לא.. מה פתאום 

פשוט לא ציפיתי לאורחים.

מעולה מעולה , אחלה ספה יש לכם , 

לא אכפת לך אם אתרווח פה כמו פעם קודמת.

נו מה אתה עומד שם תביא לי משהו לשתות .

 

תגיד מה עם ההיא ?.. 

אה והמשפחה שלך ?. עדיין לא מדברים ?

 

לפעמים באלי פשוט לטרוק לו את הדלת בפרצוף..

לפני 4 שנים. 31 ביולי 2020 בשעה 21:00

ואיך אני ממשיך ? 

מוקף בחרמנים וחרמניות  ,

כותב בלוג/יומן , מעקב על השפיות ? 

זבל דיגיטלי , אני מחייך , אני צוחק . 

בחשכה המוצקת , אני האדם שממנו אתם  פוחדים.

אני החושך עצמו.

אני הקריפ , אני הג'וקר האמיתי .

העולם הוא רק בדיחה מזדיינת ואני לא יכול לעשות דבר מלצחוק . 

אני מבין את החוטים שמנעים את הגלגלים של החברה האנושית ... אני הייתי כבר צריך להיות עם משרת פרופסור כבר ... זאת הייתה התוכנית לא ?.. על מה אתה מדבר הם סילקו אותך. הם לא רצו אותך , כי אתה שונה . 

למה אתה מתכוון ?.

 

אחי , די הם העיפו אותך מהבית , כל הקישקושים האינטנקטואליים שלך , אתאסיט גמור ואנרכיסט שרואה את העולם שונה מכולם. אתה בחרת את זה .

מה ציפית שהכל יילך בדרכך ?.

אתה יותר טיפש מחכם , וזאת מחמאה.

מי כמוני יודע אני האלטר אגו שמתחבא לך בשאריות 

רקמת המוח הלא מודעת וניזון מהנפילה הנפשית שלך.

 

מה שתגיד..

לפני 4 שנים. 31 ביולי 2020 בשעה 20:45

ג'אז 

ג'אז זה לאנשים שבורים .

גא'ז זה לאנשים שהגיעו לנקודה מסויימת . 

כשאתה כבר לא אדם פעיל אקטיבי בחברה ,

אתה רק, קיים.

מאוחדים על ידי גא'ז.

 מיילל לתוך הלילה , אל הירח המואר.