מי אני?

היא בכתה ובכתה ובכתה ובכתה

שאלתי , מדוע את בוכה ילדה?.

הרי הינה זה , שמש ושמיים,

אצבעות וידיים.

הרי שזה יום יפה מציור.

ענתה. הוא עזב אותי, לקח את דבריו ו-עזבני,

ולא אחזור שוב לאהוב אחר.

הרי שליבי שלו ,

הרי שהוא עזב..

הוא השאיר אותי ולקח את ליבי איתו...

הבנתי...

יקירה , אל תדאגי !

מיד אמצא לך חתן חדש ומחדש

לא תבכי !

לא לא לא , הוא האחד !!

אינך מבין איש זקן שהכל בשבילו

הוא העבר.

אני עדיין צעירה, ויפה. והוא נסיכי,

ואני חוששת... שאני הקרפדה.

אל תידברנה שטויות !! 

כך אמרתי לה...

אך... היא המשיכה,

לבכות.