עידן מוזר

לפני 4 שנים. 17 במאי 2020 בשעה 10:52

עידן מוזר...

יש לנו הכל..

ועדיין אני מרגיש שהכל כל כך קר.

יש לנו הכל... מקרר, מחשב , ספה, טלוויזיה , בגדים יפים,

מכונית , חיוך מזויף , בית. אנחנו חיים יותר טוב ממלכים שחיו מלפני 100 שנים !

לעזאזל אנחנו בעידן הכי פורה של המין האנושי אי פעם.

אנחנו מתקשרים עם יקרינו וקרובינו ולא מאבדים קשר יותר מתמיד,

או שזה דבר שלילי פתאום? ..

אני תוהה לפעמים. מדוע אנחנו רוצים יותר?..

וכאשר אנחנו משיגים את אותו משהו ,

פתאום אנו זקוקים למשהו אחר.

זאת הבדיחה שלנו. זאת הליצנות. הג'וקר האמיתי.

הוא אנחנו.

הכל זה רק בדיחה מזדיינת. עכשיו אני מבין...

כן כן... אכן.

אני סמרטוט. אפס. אני הסורגים החלודים של הפתח ביוב

שאליו לא שמים לב. אני עכבר ,מטייל ברחבי העיר.

אני מדמיין עלים נושרים , שדה שלם של ירוק בריא !!

שמש בוהקת וים אינסופי.

אך ... כשאני מגיע סוף סוף ליעד,

כל מה שאני יכול להרגיש זה את הריקנות בתוכי.

אני מקיא מילים ,והן מקיאות אותי.

אני מקיא חרוזים , ולובש אותן כמו שאני לובש גולגלות של אנשים מתים.

ללא היכר, ללא כבוד.

גיבור אלום שם עם חרב שבורה.

אני מניח שפעם שאפתי ליותר..

אך אני כבר לא שואף לשום דבר יותר.