סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מי אני?

מי אני?
ספר מאובק בקצה החדר,
ללא מילים אשר אף אדם לא יקרא.



















זבל אקזיסטנציאליסטי פילוסופי אינטלקטואלי משעמם
לפני 4 שנים. 8 באוגוסט 2020 בשעה 8:55

רק כאשר אתה משיג את מה שאתה רוצה ,

אתה יכול לשחרר.

 

זה קורה לי לא מעט.

אכן.

 

 

כל כמה חודשים אני מפתח אובססיות , הישגים שאני חייב להשיג.

אין סדר וזה כאוטי זה יכול להיות כל דבר.

 

אך כאשר אני משיג את רצוני , אני מאבד עניין.

כמו ילד שזורק צעצוע ישן.

 

ככל שהזמן עובר אני מבין שהישגיי הם בראשי, שאני מגדיר.

אני חי באשליה שאני יצרתי...

 

הראש שלי.. מסתובב.

כמו פיצול אישיות. שני אנשים חיים בתוכי.

והוא מנסה להילחם הממזר.

או שאני בו?

 

אני אוהב להיות מוקף ב-creeps , בביוב של אנשים,

תמיד הייתי כזה.

מדוע?. אני.. קריפ? לא.. אני..אני..

לטובתי אני אשתנה אני חייב.  קדימה.

קדימה. קדימה. קדימה.

זיקית יכולה לשנות את צבע עורה? 

או שהיא רק מסתגלת?

 

לפעמים יש לי קולות בראש ,

גאון או שרלטן , הגיבור או הנבל ,

אני האיש הרע או הטוב? 

מדוע אני יוצר דיכוטומיה שגויה של שחור לבן

כמו בסיפור?.

אני צריך לעשות רגרסיה לעצמי , מחט בתוך התת מודע. בכדי 

להתקדם קדימה לפעמים עלינו לחזור אחורה.

 

הכל זה רק משחק אחד גדול.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י