לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מי אני?

מי אני?
ספר מאובק בקצה החדר,
ללא מילים אשר אף אדם לא יקרא.



















זבל אקזיסטנציאליסטי פילוסופי אינטלקטואלי משעמם
לפני 4 שנים. 25 באוקטובר 2020 בשעה 10:23

 

אני מרגיש שאני נופל.

ואין שום דבר שמחזיק אותי. 

לא כוח משיכה

פשוט לנצח נופל. 

זאת לא נפילה מהירה.

ממש לא.

 

זאת נפילה איטית. כמו נוצה ,

או אסטרונאוט בחלל שאיבד את החבל 

שמחזיק אותו לחללית , ועכשיו

נועד הוא להסתכל על הריק הניצחי,

הכוכבים הזוהרים מחשבותיו הבודדות

עד אשר , החמצן אוזל והוא,

ימות.

אכן...

 

כמו רוח רפאים שלא יכולה

לעזוב את עולם החיים לפני שהיא 

משלימה את החסר בתוכה, 

כך גם אני מרגיש.

עליי להשלים את המעגל.

 

ואז אעזוב את העולם בשלווה.

רק ...

רק עוד כמה דברים.. אני חייב....

להשלים..


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י