מי אני?

יושבים כמו שני סיגריות מדממות על המדרכה המסוכסכת.

הליכלוך שעל פניי לא ניטף בקלות תחת קרני אור השמש הכחולים.

אני משועמם. יש דברים שלא בשליטתנו אני מניח.

אכן.

אני עובר דירה דיגיטלית. כן כך החלטתי.

הרבה פיס אנד לאב וזה וזה.

מישהו אחר יצטרך לסבול את הכתיבה השחצנית הנואפת ,

בלי חוקים, בלי כללים  , האנרכיסטית , האקזיסטנציאליסטית,

מתפלספת, משוררית , רומנטית חסרת תקנה,  חולמנית,

ומשעממת.

לא עוד שאאבד לילות חסרי שינה כי חרוז תוקף אותי כמו שד סוקובוס

לא נותן לי לישון. עליי להתרכז במטלה. במטרה. 

אקריב את חיי.

אכן. אני אוהב את העולם. יום אחד אני בטוח שגם הוא יאהב 

אותי. 

אני שונא את העולם , לא פלא שגם הוא שונא אותי.

אני האיש המרחף באפלה 

תחת סמטה שחוקה

בצל צד פנסי הרחוב

עם סכין ביד מחכה לטרף

הבא.