הֲגִיגִים

האמת היא שאני שניים. 

מִחד איש תם יושב אוהלים, מאידך איש יודע צייד, איש שׂדה.

שני קצוות שתקועים בתווך.

אומרים שצריך אדם להיות הוא, אחרת צער גדול יבוא עליו בבוא העת שיגלה שחי חיים של מישהו אחר.

אומרים שהיום בו נולדת הוא היום בו החליט האל שהעולם הזה צריך אותך. לא יכול עוד בלעדייך.

אומרים שכמוך יש רק אחד או אחת.

אני מבולבל כי אני עצמי מורכב משניים. אחד צדיק ואחד רשע.

מלך זקן וכסיל וילד מסכן וחכם.

והתווך..? עולם.

יש שיגידו מלשון העלם ויש שיאמרו עולם כמנהגו נוהג.

מי צודק? יעקב או עשו? היוכלו השניים לגור תחת קורת גג אחת?