האטלנטיס שלי.
נעים לי כאן,
במקדש הפרטי שלי.
במקום בו אני יכולה לשתף בהכל,
בלי להשפט כלל.
אין פה אנשים בגלימות שנוקשים בפטיש
(או שאולי כן, אבל מסיבות אחרות).
הנפש שלי עירומה,
הגוף שלי חשוף,
הפות שלי פעור.
ברגעים הכי כואבים שלי,
אני נהנית להקליד,
אותיות שנערמות יחדיו לכדי פסקה...
ועוד פסקה... ועוד אחת...
שמתם לב לכמה שאני חופרת?
והמילים, הן יוצאות בקלילות מדל שפתיי...
והרגשות נשאבים אל תוך הפוסטים.
אם קראתם את הבלוג שלי,
קראתם אותי.
אני כותבת בעוד מקומות
(חופרת כבר אמרנו?)
אבל זה המקום היחיד שאני יכולה להיות באמת אני.
בלי פילטרים, בלי צנזורה, בלי פוליטיקלי קורקט.
כדור ג'ינג'י מפוצץ רגש והורמונים...
משפריצה לכל עבר את המועקות שלי...
ויש אנשים שאשכרה קוראים את זה, כבוד!
לפעמים אני נשאבת בעצמי לכל מיני בלוגים.
לא תמיד מבינה ב-100%,
אבל תמיד סקרנית לקרוא אנשים נוספים.
לראות את העולם דרך נקודת המבט שלהם,
אפילו רק לרגע...
ואני מצליחה למצוא נושאים משותפים עם כל אחד ואחת,
תמיד אמצא משהו להזדהות איתו,
אולי בגלל זה אני כ"כ טובה עם אנשים,
ועובדת בעבודה שיש בה מלא אינטרקציה עם אנשים.
בקיצור, ברוכים הבאים לאטלנטיס שלי.
שמרו על סדר וניקיון בזמן שאתם פה :)