מיומנה של מלכה

יש ערבים שמתחילים מאוחר, ולא רק על השעון. הם נטענים לאט, נשזרים מצעדים מדודים, ממבטים בוחנים, מעשן קל של טבק רפואי שעוטף את הלב כמו פרלוד למה שעתיד להתרחש. את הנסיעה שהתארכה שוב ושוב ניצלתי כדי לשמוע מוזיקה בפול ווליום ולהיכנס לתדר הנאה גבוה. הכלבלב הקבוע שלי לא יכל להצטרף הפעם, ואני הגעתי עם תוכנית ברורה בלב: לשחק. לשחק באמת. תיכננתי על נשלטת נדירה שכבר חודשים מהדהדת בי כמו מנגינה מתוקה. נשלטת שהיא כמו עוף חול, קסם מהלך בלתי מוסבר, ממיסה ומושכת. הפקקים לא עצרו אותי, רק דייקו אותי. הגעתי מוכנה לטרוף. באיחור האופייני לי עם הרבה ציפייה ואנרגיה נכנסתי למועדון. היו שם כמה מחברות הנפש שלי בעולם הזה והרגשתי איחוד אנרגיה שרק עולה. אני פשוט אוהבת אותן! מרגישה את האחווה איתן כבסיס הבטוח שלי להיות אני בכל העוצמה בלי לחשוב. אחרי סבב שלום לחברים ומכרים רבים שאני כל כך אוהבת בליין אורדורה. כרגיל המקום היה שוקק, מהדהד צחוקים, צלילים מוכרים ונוכחות של קהילה שמבינה את השפה הדקה של העומק שבשליטה.

אני לא אחת שממתינה שיבחרו בה, לא באתי כדי להיבחר, באתי לבחור. אני צדה. מסמנת באינטואיציה מחודדת. בוחרת מי יהיו כלי המשחק שלי. וכך היה עין אחת בוחנת, עין שנייה כבר יודעת. יד אחת מעשנת רפואי ויד שנייה מושטת אליו. הנשלט נבחר ונשלח להמתין. הוא מחייך בביישנות של חפץ שעוד לא יודע כמה הוא בר מזל הערב (או חסר סיכוי, תלוי איך מסתכלים על זה).

 הלכתי להביא אותה, אותה נשלטת שאני רואה בה לא רק גוף לצרוב עליו נוכחות, אלא נשמה להוביל בעדינות ובעוצמה. הנשלטת נמצאה ונשלפה בעדינות מרחבת הריקודים, כמו קטע ממוזיקה שנקטע רק כדי לחזור בשיא אחר. היא הולכת בעקבותיי ,חבוקה בין זרועותיי, מובילה אותה אל תוך המרחב שבחרתי, לא פינה נסתרת אלא בדיוק במרכז. שיראו. שיבחינו. שיבינו. הפרפר שבי פורש הכנפיים אני לא משחקת כדי להתחבא. I make a statement! 

ישבתי על הספה, התמקמתי בנוחות מלכותית. הורדתי אותם לריצפה בעדינות של רעם, פיזית ואז נפשית. שיחקתי בהם כמו בכלי שחמט- אני תמיד המלכה והם חיילים במשחק שרק אני יודעת את חוקיו. הנעתי אותם, קירבתי, הרחבתי – כל תנועה מחושבת, כל מגע משדר עמדה. נתתי להם יחס מדויק, לא יותר מדי כדי שלא ישכחו את מקומם, ולא פחות מדי כדי שישתוקקו לעוד. החזרתי אותם למקומם: מתחתיי. כל אחד במקומו, כל אחד מגיב לקול שלי, למבט שלי, לכף היד שלי שמלטפת ואז מהדקת.

ואז, הפסקתי את הכל לרגע.

שקט.  

רק המוזיקה מהרחבה, הנשימות שלהם, ואני מרוכזת, עוצמתית, יודעת בדיוק איך אני רוצה שזה ייראה, איך זה ייזכר. לא סתם סשן. טקס. חוויה שהם עוד יספרו עליה או שלא יצליחו להסביר בכלל.

בעזרת מניפה גדולה נתתי לו להיות "המזגן האנושי" שלי. זה כל קיומו שנוכח, רק אוויר קר שאִפשר לי להיות חדה וברורה בעודי מרתקת אותה בעזרת מומיפיקציה על הגדר בצמוד לעמוד הפינתי במרפסת עישון. תוך כדי, שיחקתי איתה מול העיניים של הנשלט, כדי לעורר בו קנאה וזה עבד הוא בהחלט חשש שתפקידו נגמר כה מהר.

קשרתי אותה בעדינות קשוחה. הידיים שלה פרוסות לצדדים ועטופות, כמו יצירת אמנות המוצבת בחלל, פסל נושם שנותר לעמוד כבול. הגוף נעול בתשומת לב, מזכיר מתנה שעדיין לא נפתחה, בדיוק בפינה המוארת של המרפסת, מול כל מה שקורה אבל לא בתוכו. שם, היא כבר לא רק משתתפת אלא עדה. עדה נבחרת, עדה כבולה. הנחתי לה להביט, להרגיש, ולהיות כלואה במחשבות של עצמה ועם קיין בפה כסימן מוסכם לכך שהיא לא צריכה חילוץ, היא צופה והיא מחכה.

הצבתי אותו במרכז החלל על ארבע חשוף לכל מבט. הוא היה הכלי דרכו השמעתי את התזמורת שלי בלב הסצנה. מקבל יחס שהציב אותו בדיוק במקומו למטה והוא קיבל ממני הכל בהכנעה גמורה. חוטף הצלפות, פקודות, השפלות, תנועות פגינג ורכיבה עליו כשהוא עומד בעמידת שש. הנשלט היה כנוע, גמיש, להוט לרצות, ואני העברתי בו את ידי בקצב שבחרתי, וכך הוא זכה גם למגע שלי. דיברתי אליו בחיוך עוקצני, צחקתי עם חברות שמצטרפות לרגע, כאילו הוא הצעצוע של כולנו ואולי זה לא בדיוק כאילו כי הוא באמת היה. והוא בתפקידו זרח מהשפלה. בסיום הסשן הזה עם בר המזל התקרבנו, התחבקנו, עישנו, דיברנו וצחקנו יחד. המשכתי להסתכל עליה.

וכמו שקורה לפעמים, הרגעים שבין הפעולות הם אלה שנחרטים עמוק. מבטים, חיוכים, טלטלה שקטה של גוף כלוא. אני ממשיכה להסתכל עליה, מרגישה אותה במבט. הקיין שבפה לא לסתום את פיה, אלא כסימן חיים ברור 'אני כאן ממשיכה! אני בסדר! לא נשברת, עומדת בזה! אני שלך!' והעיניים שלה ...אלוהים! העיניים שלה רק חיזקו את התחושה שאני לא שולטת רק בגוף. אני שולטת ברגע. ברצון. בצורך. הרגשתי שכל מי שעמד שם ליד הבחין בזה.

התפנתי להכיר שם זוג חברים של חברה, הם באו להציע לי לשתף פעולה וכמובן שנדלקתי ונעניתי בחיוב (אולי עוד נפטפט איתם על זה לעומק ונממש כמובן). הם הצטרפו אליי לשיחה נעימה, ויצרנו חיבור מיוחד באווירת המסיבה. בין צחוקי חברות, שיחות קלילות, ואנשים שניגשו לשוחח.

והיא, היא נשארה צופה בציפייה עם עיניים בוערות. היא ידעה שזה חלק מהמשחק, היא חיכתה להכיר את עצמה שם לא פחות ממני. היא עמדה כבולה עטופה בניילון מביטה בי מהצד בעיניים מלאות כיסופים והסכמה. היא רוצה את זה! בחנתי אותה עמדה שם, מתבוננת בי, כמו שואבת אנרגיה מכל מבט שלי.

ידעתי שהערב עומד להיגמר, החלטתי להפוך את הקהל מהצד לחלק פחות פעיל ולכן התחלתי לשחרר בהדרגה את גופה מהעיטוף מלמטה למעלה, תוך נשיקות של תשוקה ורכות לצד נשיכות עסיסיות. בעוד גופה שוחרר לחלוטין שתי ידיה נשארו פרוסות לצדדים, עטופות בניילון מייצרות מסגרת שמרמזת שהמשחק טרם הושלם. היא לא הפסיקה להתחכך בי, זה היה מראה יפהפה וחושני. היא נצמדה, התחככה, נמסה לתוכי כמו חמאה על לחם לוהט. כל התחככות בי, הייתה כמו אישור שקט לעומק הקשר שנרקם, לקונטרסט שבין החוזק לעדינות.

שחררתי לה את הידיים, הושבתי אותה על אותה גדר מתכת כשהיא לבושה בחוטיני קטנטן ויפייפה בצבע תואם לגוזייה קוקטית שנשכתי בתאווה רבה. העיניים שלה התחממו וכל גופי כבר בער בהיי. הציפורניים שלי ננעצו בגופה שנמעך לתוכי. הרמתי אותה עליי כשרגלייה כרוכות סביב המותניים שלי והעברתי אותה מהגדר לספה בנקודה מעט נסתרת. שם, בחצי אפלה, אפשר היה לשכוח את המסיבה לשהות בתוך המיקרוקוסמוס שנוצר בינינו.

היה קשה להפסיק לשחק בה הגוף שלה נענה לי כמו לחן שנכתב במיוחד לידיים שלי. מזיזה את גופה מתנוחה לתנוחה כאוות נפשי, כמו יצירת אמנות חיה, כזו שלא נענית אלא משתפת פעולה, מתמסרת מתוך ביטחון עמוק .מרגישה אותה מתענגת ומתרפקת יכולתי ליהנות מכל תנועה, מכל רגש, מכל מבט. אלו היו רגעי רוך רועמים, נמשכנו זו אל זו בלי מילים, בלי תחושת זמן חלקנו שתיקות שהיו עמוסות יותר ממילים. כיווצתי אותה אליי, לא כחיבוק אלא כהחזרת איבר שאבד מזמן כאילו היא חוזרת למקום ממנו באה. תוספת חיה אל תוך המלכות שלי.

הקטנטונת המתוקה הזו היא כמו פיה קסומה- היא כל כך קטנה, כל כך שקטה, כל כך ממיסה. רציתי למעוך אותה אליי, לשמר אותה בתוכי ולנשוך כל ס"מ בגופה. לבסוף כמו תמיד הדליקו את האורות במועדון אך אנחנו עדיין היינו שזורות זו בזו. מחצתי אותה אליי, אפטרקייר רך ועמוק תם ועוד ספק קסם ספק כישוף הגיע לסיומו. לא באמת רצינו שהערב ייגמר אחרי רגעים של קרבה אמיתית, חיבור מלא עוצמה ואהבה, מחצתי את הפיה הקטנה הזו אליי, כאילו היא הופכת להיות חלק ממני.

וכמו הקלישאה 'כל סוף הוא התחלה חדשה' בדיוק באותו הרגע התחיל הפרולוג של הסשן הבא...

מכשפות מחפשות

לערביי פליי באווירה אינטימית אנחנו מחפשות :

 • מנקה/משרת

 • נשלטים מזוכיסטיים 

הפליי מתקיים במרכז הארץ במקום קבוע

ערב שכולו קסמים והנאה

נדרשת רצינות - לא תנתן הזדמנות שנייה!

להגשת מועמדות לתפקידים הנ״ל:

 • יש לפרט בקצרה על עצמך והניסיון שלך

 • עדיפות לחובבי CBT/Medical/forced

 • סיבולת גבוהה

 • יש לצרף תמונה עדכנית

 • קחו בחשבון שעליכם להגיע: מקולחים, מגולחים ומסודרים. 

 • טווח גילאים: 25-35

 • ללא סמים קשים - הכל שפוי, בטוח ובהסכמה.

בהצלחה!

לא כותבת הרבה פה ב"יומן" ולאחרונה מתחיל להיות מסקרן להוציא פה קצת יותר. אז אני אתחיל במשהו שעולה ולא בהכרח מתחייבת להמשיך. בכל זאת לא הכי טיפוס של בלוג. התחייבות לא פשוטה ואני לא בטוחה שיש לי זמן לתהליך השיוך הזה...😜

אז כמו שכבר הסגירה הכותרת בתולים על הפרק. אוחח כמה אני אוהבת בתולים זה לא ייאמן!!! לקחת בתול מפוחד ולפתוח אותו לכדי זונה מיוחמת. והכי כיף כשזה בא באריזה יפה וטעימה שבא לנשוך.

הבאתי ממתק צעיר לפליי פארטי איכותי,אחד הליינים האהובים עליי ולקחתי בחשבון שייקח לו רגע להתחבר לאווירה. נפגשנו בחוץ וכבר ראיתי אותו מרוגש לחלוטין מחכה לי בציפייה. אחרי שלום למארחות ולמאבטחים החמודי הציע לשלם עליי. לא אשקר אם היה מדובר בנשלט שחייו מבוססים הייתי מאפשרת זאת. אבל זה ילד ממשכורת חייל סדיר אני לא יכולה לתת לזה יד,אסרתי עליו לגעת בכסף שלו ושילמתי על שנינו בנונשלנט בלי למצמץ. ואז זה הכה בי- קוגרית שלום התעוררת החוצה, מחשבות של אולי יש בי מאמי דום אחרי הכל....מממ נתעסק בזה בפעם אחרת.

נכנסנו למקום אפוף עשן ואפלוליות בדיוק כמו שציפיתי. מגוון סשנים מתקיימים במקביל בשלבים שונים ממינים שונים. זו הפעם הראשונה שלו במסיבה כזו, אז עשיתי לו סיבוב היכרות עם המקום ובדרך נעצרתי והכרתי לו חברים מהעולם הזה, הוא היה נבוך אך ראיתי את הכמיהה להכיר עוד ולחוות עוד בעיניו.

לקחתי אותו לפינה חשוכה ואחרי מעט משחקי פוטפטיש כשהוא על ארבע ואני על כסא גבוה.השכבתי אותו על הגב והתחלתי למחוץ אותו עם כפות רגליי.ואז אני מרגישה את הזין שלו בוער,עוד רגע מתפוצץ החוצה מהג'ינס והבליטה נשארת קשה וגדולה ככה כל הערב עד לרגע הסיום. אויי החרמנות של חייל שחזר משבועות בבסיס היא מתנה:) 

לפתע נמאס לי מהצלפות בישבן ומדריכות על האיבר והפנים . בא לי רק דבר אחד- לזיין את הבתול כמו שצריך. הובלתי אותו לאחד החדרים הפרטיים, אני בידיעה שהוא לא יחזור בתול הוא עם הרבה ספק אם יצליח ומה בכלל יהיה. נכנסנו לחדר, מורה לו להתפשט ולהיות על ארבע, מלטפת ושורטת באהבה בינתיים את גופו השרירי שתכף אבעל בהנאה. הוא על ארבע עם הראש לכיוון הקיר, הטוסיק עולה מעלה ונפתח מולי חור ביישן , מפוחד וקטן קטן.

מוציאה חומר סיכה וקולטת שמציצים לנו זוג, עפה על הסיטואציה ומחייכת אליהם. ''בתולי'' לא קלט וטוב שכך זה היה מדליק אף יותר, כי הוא ידע שיכולים לראות אבל לא יכל לראות אם רואים בפוזיציה שהיה בה.וגם ככה יותר קל לו להיפתח, תרתי משמע !!

לאחר שקיבל 2 ואז3 אצבעות החלטתי שהגיע הזמן לשים את הסטרפאון. אני בינתיים מוציאה את הדברים ומתארגנת במקביל הזונה הטובה שעוד רגע כבר לא בתולה רישמית, לא זזה לפי פקודתי. כל כך לא זזה שבכלל לא ידעה מה עשיתי בזמן הזה. סטרפאון נוטף נוזל סיכה מתחיל לגרות את החור ובלי הודעה מוקדמת מכניסה בבום את הכיפה ,הוא צועק אני נאנחת גונחת ויוצאת.אוחחח איך אני מתה על זה.

אחרי מבט מתחנן שהגניבה לעברי דחפתי את ראשה לתוך המזרן ואמרתי לה לשכב על הבטן. היא פחדה שאם בדוגי כאב מה יקרה על הבטן. אמרתי לה לסמוך עליי והיא שיחררה מהחשש. יש משהו מושך ומגרה בבתול בזה שהוא יודע שהוא הולך לסבול ושזה הולך להכאיב לו ,הוא לא יודע שהוא יאהב או יהנה.והוא עדיין מתמסר לזה ולו בכדי לתת לזונה שבו לצאת,מדהים!! תמיד אומרת שבתול זה כיף לא רק כי הוא תמיד יזכור את הפעם הזו אלא שילוב מרכיבים שונים. כמו ההרגשה של לפתוח חור סגור באמת ,כמו רמת הכאב המטורפת שאי אפשר לצפות לה לפני, ועוד  השפעות מנטליות רבות ..

שוב אני מחזירה אצבעות בתנועות סיבוביות עד שאני מרגישה את החור רוצה לבלוע אותן . הגיע הרגע המיוחל כל הזין שלי הולך לחדור, ממקמת את קצה הכיפה במקום ומרגישה איך באפקט החור השחור כל הכיפה נבלעה והזונה מתחילה לגנוח. רעד של התרגשות ועונג זורם בגופי ואני מפמפמת את הזונה שלי, שואלת אותה זונה של מי היא והיא עונה בפזיזות "שלך המלכה". בום- הצלפה אני כועסת עליה "פויה זונה, מה זה התשובה הזו תעני תשובה מלאה. זונה של מי את?",והיא עונה מהר "אני הזונה שלך המלכה" ." לא שמעתי יותר חזק" אני גורה בה והיא ממהרת לענות. איני מסתפקת ומאתגרת את הביישן שבה "עכשיו יותר חזק ,שכולם ישמעו " , ''אני הזונה שלך המלכה" היא צורחת ואני צוחקת.

היא לא שמה לב וכבר כל הזין נכנס בפנים, ועכשיו זה זיון של ממש.אני חודרת בקצב אחיד תוך שאני פותחת לה את הישבן עם הידיים,ובמקביל אני מרגישה איך אני נרטבת לגמריי. אני נשכבת על הגב שלה כך שתוכל להרגיש את נשימותיי בעורפה, הקצב עולה וכך גם גניחותיי. שומעת את הזונה גונחת עונג וכאב לפרקים, אני מתגרה מזה מאוד וגומרת עם החדירה בחזקה בשיא הקצב המתבגר.

נוחתת על המזרן מדושנת עונג-איך לא?!  גם בתלתי אז גם צדקתי ובנוסף   גם גמרתי. זורקת את הקונדום מורידה את הסטרפאון ומתיישבת מאחוריו נשענת על הקיר רגליי פסוקות מניחה את ראשו על החזה הנעים . מתחרמן ממגע השדיים החמות ומתענג מרגעי אפטר קייר כשהוא מתכרבל עליי כמו זונה טובה. וככה דקות ארוכות יושביום ומדברים על מה שהיה ואיך היה. מגיע הרגע הזה שהוא רוצה להגיע לתכלס בשיחה-כמה ומה בדיוק נכנס. לא עברה שניה והראתי לו בחיוך רחב את האיבר ושכל כולו נכנס. ההלם על עיניו הגביר לי את ההיי שהייתי בו כך שהחיוך הרחב התרחב אף יותר.. כמה כיף  יש בשוק הראשוני הארוך שיש לבתול אחרי שהוא רואה מה נכנס ומבין שהוא נהנה מזה ולא רק סבל.כן כן הוא מבין שהזונה שבו בועטת החוצה איתי הרבה יותר בקלות ממה שחשב שיקרה.

בא לי עוד סיבוב הוא לא חושב שהוא מסוגל ואני עומדת בפיתוי ולא מתנפלת לו על החור ומוציאה אותו מהחדר למצוא פינה חדשה להמשיך לשחק. עושה סיבוב במסיבה והוא מאחוריי כמו כלב טוב, שוב קצת היכרות עם חברים שלא ראיתי קודם ואז ראיתי איפה מושלם להמשיך לשחק . הובלתי אותו בנחישות ומהירות שלא יתפסו לנו את הפינה הנחשקת. מצד אחד אני רואה את כל המסיבה כשאני יושבת על הספה אך מצד שני אותו פחות ניתן לראות וזה בול בשביל ביישני. שולחת לו יד לזין וכמו כל הערב הוא עדיין עומד טיל.

מתיישבת על הספה ומורה לו להתפשט ולרדת על ברכיו, הוא לא יודע מה עומד להגיע ואני רואה אותו מתרגש ובוהה. "על מה אתה מסתכל כלב?" שואלת בהחלטיות, "על החזה המושלם של המלכה,מלכתי" אומר עם מבט מושפל ומפוחד פן אכעס.. כל גופו מתחנן לנחמה בין שדיי הנגלים במחשוף שופע. מוציאה את השד הימני ,דוחפת לו אותו לתוך הפה וכל פתיחה של הפה מכניסה לו עוד ועוד ממנו. בקול חנוק מהחזה הוא ממלמל ''תודה המלכה'' ויונק את החזה בתאווה עצומה. תוך כדי תופסת לו את הזין חזק, מרגישה אותו פועם בידיי וכבר מת להתפוצץ. מחזירה את שדיי למחשוף, מרימה את הרגל ומועכת לו עימה את האיבר ,אך איזה פיספוס של איבר, למה הזונה הזו צריכה זין כזה גדול ויפה?? מספיק לה איזה דגדגן מגודל ,ואמרתי לה" איזה בזבוז של זין ,את צריכה להיות כוס בכלל" כמובן שהסכימה איתי הזונה שבתוכו,אך מנגד הכלב שבתוכו התלהב לדעת שהדיגי שלו מוגדל עד מאוד. יורקת עליו הוא על ארבע אני על הספה תופסת אותו בביצים ביד אחת ויד שניה מתחילה חליבה. ''תגמרי רק לפי ספירה שלי זונה שלי,ברור?" אני מבהירה  ,''כן המלכה'' ממהרת לענות.

אני משחקת בה ואני רואה על הפנים שלה את העונג מצד אחד ואת הפחד לגמור מצד שני. מצחיק אותי ואני סוטרת להנעל הזין להוסיף גם כאב למבט המתמסר שלה. אני מתחילה ספירה לאחור " 7..6..5.." , הסיטואציה כבר כל כך מחרמנת את הזונה שהיא מתחילה להוציא טיפות לפני הזמן  אני לוחצת חזק על הזין "4..3..2..1.." הזונה  התחילה לגמור לפני שסיימתי לספור אז דחפתי לה את כל השפיך שלה לתוך הפה בזמן שאני עוד יורקת עליה. זו הפעם הראשונה שהיא טועמת שפיך וזה מרגש אותי בטירוף לראות את התגובה לטעם ולמרקם. נותת לה נייר להתנקות ומנקה את ידיי ואז צוללים לאפר קייר קליל של חיבוק של הזונה ושיחה על הערב. הולכים לשתות משהו על הבר וממשיכים שיחה נעימה עד שנגמר האירוע וכל אחד הולך לביתו.

בדרך הביתה חשבתי כמה חבל שהוא לא קשור פה מאחורה ברכב שלי, לעוד סיבוב סשן על השוליים בדרך המהירה מהעיר הגדולה לעיר הקטנה. ואולי זה טוב להשאיר לי טעם של עוד למרות שהוא כבר לא בתולה הוא עדיין ממתק טעים בסופו של דבר.

בסשנים קיצונים לרוב יש לי ריטואל קבוע שנועד לייצר מתכון מוצלח להצלחת הסשן. כשלא הלך כפי שרציתי או שהגבול לא נחצה לרוב זה כי חרגתי מהנהלים של עצמי. חלק מזה מתייחס להדרגתיות שיש לבצע את הדברים. וכך יצא שבעצם מעולם לא הגעתי לקצה ישירות בלי דרך. ניסיתי עם כלבלב שכל כך התחנן וזה לא הלך. התעצבנתי על עצמי שחרגתי מהנהלים שהרי הוא ביקש אבל הוא לא באמת כמהה לזה כמוני.

ואז זה הכה בי הנה הכלבלב המתוקי שלי מתחנן  ליד הגורל להיות הראשון ואיכשהוא מתפספס לו כל פעם. הוא כמהה לזה, הוא רוצה בזה, הוא בטוח מתאים לזה. כן אני הולכת לחרוג שוב מהנהלים והפעם זה ישתלם.

אז נכון זה גבול אדום בוהק אבל מה זה לעומת מימוש רצון של שנים להיות הראשון של המלכה בסשן משמעותי. המוסריות שבי לא איפשרה לי להראות לו אפילו ברמז שזו הפעם הראשונה שלי. ידעתי שאם אני אוביל אותו לשם זה יהיה מתוך סגידה והערצה ומתוך הבנה ברורה שכבר עשיתי זאת בעבר כמה פעמים.

והנה אנחנו עומדים באותה נקודה של חציית הגבול באמצע סשן שכבר עשיתי כמה פעמים. טוב זה בהחלט קיצוני. מספיק כדי שלא אפרט פה ואתן לכם להבין לבד:) יש לו עוד כמה גבולות אבל זה הרגיש כמו לחצות את הגבול האחרון כי זה הגבול שהכי קשה לחצות בפעם הראשונה. רוצה לקחת את זה לקצה כמו שעוד לא היה לי וזה כבר קצה בפני עצמו. הגיע הזמן שהכלבלב הזה ירגיש את הגאווה הזו שהוא כל כך רוצה, מבחינת ההתמסרות שלו לצד ההתמדה אין ספק שמגיע לו. הוא כנוע מולי מושפל לחלוטין מוכן לכל מה שאביא עליו  ובכלל לא מבין כמה אני מתרגשת מהפעם הראשונה שאני עושה את זה ככה באופן הזה בצורה הזאת כמו שבאמת חלמתי.

זהו זה נגמר, אני באה לצאת מהחדר הוא ממהר לומר לי "מלכתי תודה תודה תודה. שוב,תודה ענקית לך מלכתי" אני חוזרת אליו תופסת לו באוזן מקרבת אותה אליי ולוחשת לו לתוך האוזן "תודה גם לך על הפעם הראשונה שלי כלבלב שלי". וואוו איזה מבט היה לו בעיניים כשהוא הבין זאת. ראיתי אותו מתעופף כל כך גבוה מרוב גאווה ואושר.

כשזה מדוייק זה הכי הכי..

"כבוד המלכה אפשר שאלה על הסשן האחרון?" הוא שואל ואני כבר מנחשת איזו שאלה תגיע.

היא תמיד מגיעה. בכל פעם אחרי סשן שכזה.

"כלבלב שלי- אני עדיין מאוד גאה בך על הסשן הזה, מה השאלה שלך? "

"עשית כבר עם נשלט סשן כזה  כמו שאנחנו עשינו?"  הוא שאל ואני לא הופתעתי.

בכל פעם שאני חוצה איתו עוד גבול מתעוררת בו תקווה שאולי הפעם הוא ישמע את התשובה "לא". הוא לא אומר את זה ככה בגלוי אבל הרי אני חיה בראשו ואני יודעת את זה. אבל כבר חציתי כל כך הרבה גבולות שהמתוקי הקטן שלי עוד לא זכה לשמוע את התשובה המיוחלת.

אני מבינה את הסיפוק המטריף הזה מלהיות הראשון של המלכה שלך במשהו. זה מגביר את תחושת הגאווה על העבד הנרצע שאתה וכמה אתה יותר  מצליח בייעודך בחיים שהוא הרי לספק את המלכה. ויותר מכך זה משאיר חותם שלך ברקורד של המלכה, כי איך אפשר לשכוח את הראשון? זה אפילו מזכיר לי את החיבה שלי בעצמי לבתולים 😄