בסשנים קיצונים לרוב יש לי ריטואל קבוע שנועד לייצר מתכון מוצלח להצלחת הסשן. כשלא הלך כפי שרציתי או שהגבול לא נחצה לרוב זה כי חרגתי מהנהלים של עצמי. חלק מזה מתייחס להדרגתיות שיש לבצע את הדברים. וכך יצא שבעצם מעולם לא הגעתי לקצה ישירות בלי דרך. ניסיתי עם כלבלב שכל כך התחנן וזה לא הלך. התעצבנתי על עצמי שחרגתי מהנהלים שהרי הוא ביקש אבל הוא לא באמת כמהה לזה כמוני.
ואז זה הכה בי הנה הכלבלב המתוקי שלי מתחנן ליד הגורל להיות הראשון ואיכשהוא מתפספס לו כל פעם. הוא כמהה לזה, הוא רוצה בזה, הוא בטוח מתאים לזה. כן אני הולכת לחרוג שוב מהנהלים והפעם זה ישתלם.
אז נכון זה גבול אדום בוהק אבל מה זה לעומת מימוש רצון של שנים להיות הראשון של המלכה בסשן משמעותי. המוסריות שבי לא איפשרה לי להראות לו אפילו ברמז שזו הפעם הראשונה שלי. ידעתי שאם אני אוביל אותו לשם זה יהיה מתוך סגידה והערצה ומתוך הבנה ברורה שכבר עשיתי זאת בעבר כמה פעמים.
והנה אנחנו עומדים באותה נקודה של חציית הגבול באמצע סשן שכבר עשיתי כמה פעמים. טוב זה בהחלט קיצוני. מספיק כדי שלא אפרט פה ואתן לכם להבין לבד:) יש לו עוד כמה גבולות אבל זה הרגיש כמו לחצות את הגבול האחרון כי זה הגבול שהכי קשה לחצות בפעם הראשונה. רוצה לקחת את זה לקצה כמו שעוד לא היה לי וזה כבר קצה בפני עצמו. הגיע הזמן שהכלבלב הזה ירגיש את הגאווה הזו שהוא כל כך רוצה, מבחינת ההתמסרות שלו לצד ההתמדה אין ספק שמגיע לו. הוא כנוע מולי מושפל לחלוטין מוכן לכל מה שאביא עליו ובכלל לא מבין כמה אני מתרגשת מהפעם הראשונה שאני עושה את זה ככה באופן הזה בצורה הזאת כמו שבאמת חלמתי.
זהו זה נגמר, אני באה לצאת מהחדר הוא ממהר לומר לי "מלכתי תודה תודה תודה. שוב,תודה ענקית לך מלכתי" אני חוזרת אליו תופסת לו באוזן מקרבת אותה אליי ולוחשת לו לתוך האוזן "תודה גם לך על הפעם הראשונה שלי כלבלב שלי". וואוו איזה מבט היה לו בעיניים כשהוא הבין זאת. ראיתי אותו מתעופף כל כך גבוה מרוב גאווה ואושר.
כשזה מדוייק זה הכי הכי..
