"כבוד המלכה אפשר שאלה על הסשן האחרון?" הוא שואל ואני כבר מנחשת איזו שאלה תגיע.
היא תמיד מגיעה. בכל פעם אחרי סשן שכזה.
"כלבלב שלי- אני עדיין מאוד גאה בך על הסשן הזה, מה השאלה שלך? "
"עשית כבר עם נשלט סשן כזה כמו שאנחנו עשינו?" הוא שאל ואני לא הופתעתי.
בכל פעם שאני חוצה איתו עוד גבול מתעוררת בו תקווה שאולי הפעם הוא ישמע את התשובה "לא". הוא לא אומר את זה ככה בגלוי אבל הרי אני חיה בראשו ואני יודעת את זה. אבל כבר חציתי כל כך הרבה גבולות שהמתוקי הקטן שלי עוד לא זכה לשמוע את התשובה המיוחלת.
אני מבינה את הסיפוק המטריף הזה מלהיות הראשון של המלכה שלך במשהו. זה מגביר את תחושת הגאווה על העבד הנרצע שאתה וכמה אתה יותר מצליח בייעודך בחיים שהוא הרי לספק את המלכה. ויותר מכך זה משאיר חותם שלך ברקורד של המלכה, כי איך אפשר לשכוח את הראשון? זה אפילו מזכיר לי את החיבה שלי בעצמי לבתולים 😄