לפני 4 שנים. 28 באפריל 2020 בשעה 16:02
ביום שכולו דמעות ועצב, אני נזכרת בך בחיוך. הרי כל הבכי כבר יצא נהרות נהרות ממני, כך גם הכעס.
חלק נפלו נלחמים מלחמות למען המולדת, חלק נפלו נלחמים מלחמות נגד עצמם.
האם גם אתה "נפלת?" או איזה פועל להציב כאן, שיתאר את הקרע שיצרת בנינו לבינך?
אבל אני מחייכת, כי תמיד צחקת עליי שאני דרמתית מידי ולוקחת הכל ישר בדמעות וכאב
היום אני רואה למה התכוונת. אז אני מחייכת.
כל זיכרון שעולה שלך, אני מחייכת. כל תמונה וצליל, אני מחייכת.
זוכר כשהיית בחיים, לפעמים גם אתה היית מחייך..?
זוכר כשהיית בחיים לפעמים, גם אתה היית מחייך..?
אני זוכרת. שומעת מרחוק את הצחוק שלך מתגלגל
אולי טוב לך שם. אולי ככה צריך..
ביום שכולו דמעות ועצב, ציווית עליי לחייך.
* * *
