את בהחלט לא יודעת לשתוק כשבוער הצורך להיות צדקנית ונשמעת, אולי היה יותר טוב שתסתמי ותיהיי מועילה בעולם במקום רק להשמיע איך הכל צריך להיות. בעינייך.
את לא יודעת לעבוד קשה, לא יודעת לעבוד כשקשה והשרירים שלך בכללי חלשים. אולי אם היית טורחת לאמן אותם ולא לחכות ליום שבו באופן קסם הכל יהיה קל יותר...
את לא יודעת לשמור על הפה שלך, ליטרלי, תמיד פעיל- עישון, נשנוש, שתיה, לעיסה, מזמוז משהו, דיבור- העיקר שיהיה מלא ועסוק.
את לא יודעת להיות בצד, מרגישה חלשה ובלתי נראת כשלרגע עוזבים אותך ובכלל לא כל העולם סובב סביבך ולא הכל קשור אלייך.
את לא יודעת לבקש ולדבר כשצריך ואז סובלת מזה, עם מוח מלא מונולוגים שהיית צריכה להגיד ולעולם לא יאמרו ועוד מעט תשכחי מה היה המלל ואז תתבאסי כשתצטרכי לשלוף את המונולוג המזורגג הזה..ואת לא זוכרת כלום מהחיים שלך, פרט לכך שאת צודקת.
את לא יודעת להיות קשה עם עצמך ועם זאת קשה עם עצמך יותר מידי במקומות הלא נכונים.
את לא יודעת למצוץ טוב, אבל תלמדי לאט לאט. אולי יעזור עם הבעיה של תעסוקת הפה...
אז מה את כן יודעת?
את יודעת להיות שם לפעמים
כשממש
אבל ממש
כואב.
&list=RDrG64_sffsa4&index=7