האם תאהב אותי כשהפנים הדוחות שלי מתחילות להפריש מילות גועל נפש והעיניים בוערות זעם בודקות אמיתות והבטחות בתנאי שטח קשים?
האם תאהב כשאשתגע, יותר מעכשיו ואנשך לזוב דם את הכתף הפצועה שלך? ואם אפעיל כוח במקומות כואבים, מאחורי הברך עם חבל למשל, מכה חזק בדיוק ביום בו העצבים רוטטים? ואילו אכניס את הלשון עמוק לתוך התנוך,אזדחל אליך כמו זחל רטוב ואלעס את המוח מבפנים, עדין תאהב אותי?
וניסע? אנחנו ניסע לגן עדן, גם עם הקרניים שלי? גם אם אשרוף הכל בדרך, תבער איתי, נברח?
אתה תאהב אותי כשאבעט בך? ואם חזק יותר? ואם אצעק שאתה אשם בהכל, עדין תאהב אותי?
תאהב אותי אם אגיד שאתמסר אליך עד לייסוד בתמורה ללבך? לכולך, בעצם? תאהב אותי מקומטת, רפויה, חולה, תלותית?
תרצה אותי כזאת? תזיין גם כשההיא הרבה יותר שווה ממני, בריאה, דוהרת?
תרצה אותי כשהכוס יושבת על פנים אחרות? ואם יושבת וחושבת עליך?
תרצה אותי זקנה? תרצה אותי על הרצפה, כשהראש למטה נמוך מאוד מזמין הכל לדרוך עליו? תרצה אותי כשדורכים עליי? תדרך עליי? תאהב אותי גם אם רוצה שתדרך עליי?
ואם אזדיין את הכמה אלפיות שלי בחודש, עדיין תאהב אותי? וכשיעבור הזמן והנוף ישתנה
והחזה יתפנצ'ר
עדיין תרצה?
ואם אהיה בלתי נסבלת, נוראית כזאת עם פה פעור לרווחה מחכה שתרד
ממש נמוך
ולפניי,
עדיין תאהב ותרצה אותי?
ואם הזדיינתי בשירותיי הרכבת עם זר? ואם צחקתי למסכן בפרצוף, סתם ככה, כי הוא לא מעניין ובכלל בכלל לא אתה?
ואם ירקתי לעבר חתול שעיצבן את החתול שלי?
ואם
ואם
ואם
ואם....
&list=RDnqVs_dUgTKM&index=7עוד קצת, ואעלם.