לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

The Dogs of Lust

לפני 4 שנים. 4 במרץ 2020 בשעה 13:59

והלוואי וכל זה יקריס את תיאוריות העולם ככפר גלובלי, או העולם השטוח, או כל דבר אחר שתום פרידמן ודומיו מטרטרים לגביו.

תקנו פחות תטוסו פחות תהיו גלובליים פחות בעיקר תפסיקו להיות כאלה רדופים.

הלאה הקידמה!

לפני 4 שנים. 25 בפברואר 2020 בשעה 11:32

אבל בעצם לא קצת, אלא בעיקר בגללו.
כי מעולם לא הייתי כחולה בידיים, עד שבאופן רנדומלי לחלוטין עלתה האפשרות ופתאום תהיתי עד כמה יהיה קל או קשה לשנות את הרגל השחור/אדום.

אז קל מאד.

והוא אפילו לא מישהו שאני מכירה.

לפני 4 שנים. 20 בפברואר 2020 בשעה 13:27

אני זוכרת שכשהיינו ביחד, תמיד היה ברור מי הבוץ' ומי הפם, לפחות בהתחלה, לפחות למתבונן מהחוץ. במיטה הייתי נותנת לך לזיין אותי ומוצצת לך את הסטראפון כמו הכלבה הטובה שחשבת שהייתי.

ככל שחלף הזמן מצאתי שאני שואבת הנאה עצומה מלהכניע את הבוץ' שאת. סחבתי שישיות של מים על הכתף כשאני על עקבים ואת הולכת לידי מכווצת מקנאה ובושה. בכל פעם שהתארגנו ליציאה מהבית הייתי מוצאת את הרגע המדויק לציין בטון אגבי ש 'לוקח לך המון זמן להתארגן' וחוגגת את רפרוף העיניים הנעלבות שלך.

ואז סיפרת לי שאחת האקסיות שלך קנתה לך בשלהי הזוגיות שלכן מתנת יומולדת - סט מהודר של חזיה ותחתונים מתחרה (ואת בכלל תמיד היית עם ביינדר). נורא נעלבת מזה.

כמה לילות אחר כך אכלתי לך את הכוס וכשכבר היית ממש קרובה לגמור עליתי קרוב קרוב לאוזן שלך תוך כדי שהאצבעות שלי עמוק בכוס הרטוב שלך ולחשתי לך שאת בסך הכל ילדה קטנה ועלובה, שעכשיו תלבשי את החזיה והתחתונים הסקסיים שלך מהתחרה כי אני לוקחת אותך לטיול לגן מאיר, שאושיב אותך ליד כל הכלבלבים לאימוץ ליד הכניסה הראשית ושאגבה 2.5 שח ממי שירצה ללטף לך את הראש ושבטח יהיו כאלה שיקבלו ליטוף חינם כי אני לא בטוחה שאת בכלל שווה את ה 2.5 שקלים האלו.

אני חושבת שזאת היתה הגמירה הכי חזקה שלך בחיים, לפחות זה מה שאמרת, לפחות זה מה שצרחת ולצערך תמיד היית (ועודך) האדם הכי ישר שהכרתי.

אחר כך הכל השתנה בינינו.

לפני 4 שנים. 20 בפברואר 2020 בשעה 10:07

אתה רואה את הבחור הזה שאיתי?
הוא זה שמוריד אותי על ארבע במבט ובשבילו ארד על ארבע ממבט. הוא עושה בי כרצונו ואעשה עבורו כל שברצונו.
אבל הוא לא שולט בי.
אני רוצה לקשור אותך לכיסא ולמצוץ לך בזמן שהוא מזיין אותי מאחורה. ואתה צעיר ושרוף מקנאה וכל כך עצבני מזה שאתה חסר אונים בזמן שהוא חודר אלי, ומזה שהזין שלך מכור לפה החם והרטוב שלי שסוגר עליו ושואב אותו.

אני רוצה לפגוש אותך במסיבה כשאתה עם הילדה שלך.
אני רוצה שתאכל לה את הכוס בזמן שאני חודרת אליך מאחורה וזה כואב לך בטירוף ואתה מת שאפסיק. ברור לך שאני לא מתכוונת להפסיק.
אחר כך אני רוצה לאכול לה את הכוס כמו שצריך, כמו שאישה שאוהבת כוס יודעת לאכול, בזמן שאתה מביא עלינו ביד. ואתה תביא עלינו ביד.

 

אני רוצה לקשור לך את הידיים והרגליים לארבע פינות של מיטה כשאתה על הגב ולחבר לך מצבטים לפטמות השחורות היפות האלה שלך.
את המצבטים אחבר לפרקי כפות הידיים שלך, ככה שכל תזוזה קטנה של הזרועות תכאיב לך נורא.
אני רוצה להגיר עליך שעווה רותחת בזרם אחיד וממוקד ולדחוף לך אגרוף לפה כל פעם שתרצה לצעוק שכואב לך.
אני רוצה לבלוע לך את הזין עד שאחנק, לתפוס לך את הביצים ולמשוך חזק עד שתתחנן שאפסיק, או שאמשיך, בלי להיות מסוגל לדעת ממה אתה סובל או ממה אתה נהנה.
אני רוצה לירוק לך לתוך הפה וללקק לך את הפרצוף כמו כלבה.

 

 

And I don't know Jesus anymore
And an endless sleep is awaiting me
And I haven't finished yet
And I'm not a dog for the end of days
I'm a bird in a hurricane
With the heaviest heart jack hammering in me
And I don't know Jesus anymore

Unstuck and the whole archipelago is rocking like a suicide pedalo at high tide
Blazing eyes, hey how' d'ya keep your eyes ablaze
In these faith free, hope free, charity free days

Come back to the light
Come pull on the bullwhip around my heart
Take me to the sea
Let me peel and fade by the seaside
Where dead men go to die
And long standing affairs fizzle in the brine
And everybody stares with Eastwood eyes at the horizon

And I haven't finished yet
And loss is a part of life this long
But Dexter and Sinister?
I've the heaviest heart jack hammering in me
And I don't know Jesus anymore
And I don't know Jesus anymore

לפני 4 שנים. 23 בינואר 2020 בשעה 8:16

כמעט עשיתי תאונה על איילון הבוקר כי עברו לי כל מני מחשבות בראש.

 

- אין לי זמן לעשות את כל מה שאני רוצה עם כל מי שאני רוצה וזה מאד מתסכל.
ההכרח לבחור ולסנן מעצבן אותי (גם אם אולי בפועל שומר עלי) כי אני רוצה הכל מהכל כל הזמן. 

 

- אתמול שאלתי אותו אם הוא משתמש במקסימום כוח שלו עלי והוא התגלגל מצחוק. הוא לא באמת רוצה לשלוח אותי לבית חולים ולא באמת רוצה לגרום לי לנזק בלתי הפיך ואני צריכה לסמוך על מידת הכוח שהוא מפעיל. אמרתי לו שאני רוצה שהוא ישבור עלי קיין והתשובה שלו היתה 'אני מרגיש שאת בשלה לעלות מדרגה'. אמרתי לו שחד משמעית כן.
בא לי שהוא ייפתח עלי ב200 קמ"ש, בא לי שהוא יפצע אותי ויגרום לי לדמם, בא לי שהוא יסתכל עלי עם הפרצוף הרע הזה שלו שכל כך מחרמן אותי ויוציא לפועל את כל התכניות השטניות שמסתובבות לו במוח.

 

- לאחרונה אני חושבת הרבה על לדחוף לעצמי לכוס את העקב של מגף העור השחור והגבוה שלי. אני לא חושבת שיש לי פוט פטיש, אבל כן יש לי משיכה מסוימת לנעליים ובעיקר לנעלי עקב והאפשרות לדחוף עקב לכוס קוסמת לי מאד. למה? לא יודעת. בלי סיבה ממשית.
פעם קראתי איזה סיפור ארוטי סיני שהעלילה שלו התרחשה לפני בערך 100 שנה והיה שם קטע שמתאר איך האישה עושה לגבר פיסטינג עם כף הרגל הקשורה שלה. במקרה הזה אולי זה לא פיסטינג אלא 'פוטינג'. יש לזה שם בכלל?

 

- כשהייתי ילדה רכבתי על סוסים ואיכשהו תמיד כשהשתמשתי בשוט כדי להאיץ הייתי מצליפה בעצמי לא בכוונה. בגלל המידות הזעירות שלי, השוט הארוך והסוס הענק היה קשה לי לסנכרן הכל. זוכרת עד היום את תחושת הכוח שיש ביד עם השוט, את הצריבה ברגל במעלה השוק ואת ההלם שבכאב. מאד אהבתי את כל זה.
(** ולגבי ההצלפה בבעל חי - לא תמיד העקבים הספיקו ולפעמים היה צריך פשוט להניף את השוט כדי שהסוס יראה בזוית העין את ההתרוממות - זה הספיק כדי שיפתח מהירות. וסליחה מראש על זה, לא היתה לי אז את המודעות למען בעלי החיים שיש לי היום). 

 

 

I want love to, roll me over slowly
Stick a knife inside me, and twist it all around.
I want love to, grab my fingers gently
Slam them in a doorway, put my face into the ground.


I want love to, murder my own mother and
Take her off to somewhere like hell or up above.
I want love to change my friends to enemies,
Change my friends to enemies and show me how it's all my fault.

I won't let love disrupt, corrupt or interrupt me
I won't let love disrupt, corrupt or interrupt me
Yeah I won't let love disrupt, corrupt, or interrupt me anymore.

I want love to, walk right up and bite me
Grab a hold of me and fight me leave me dying on the ground.
And I want love to, split my mouth wide open and
Cover up my ears and never let me hear a sound.

I want love to, forget that you offended me
Or how you have defended me when everybody tore me down.
Yeah I want love to change my friends to enemies,
Change my friends to enemies and show me how it's all my fault.

Yeah I wont let love disrupt, corrupt or interrupt me
I won't let love disrupt, corrupt or interrupt me
I won't let love disrupt, corrupt, or interrupt me anymore.

 

 

לפני 4 שנים. 21 בינואר 2020 בשעה 9:22

הבוקר סיפרתי למישהו בקווים כלליים על אתמול בערב והוא אמר שהוא רוצה לשמוע פרטים... למה היה מטורף? מה מהמם? למה? ולמה אין לי בלוג
לא היתה לי תשובה טובה לשאלה האחרונה אז חשבתי שאולי כדאי לפעמים לכתוב לפני שיברחו לי המילים מהראש.

ולגבי שאר השאלות - 

דבר ראשון הילד היה בבית, ישן בחדר השני. היה לכל המפגש איכות 'אנה פרנקית' של להיות מאד בשקט כל הזמן כדי שחס וחלילה לא ניתפס. 

הוא הכאיב לי נורא נורא, בדיוק כמו שאני אוהבת, אבל בגלל הנסיבות והתנאים לא יכולתי לשחרר את הצרחות והתחנונים החוצה והם הלכו ונבנו בי מבפנים. זה מאד קשה לכאוב בלי לצעוק, זה מעצים גם את האלמנט הפיזי של הכאב וגם את האלמנט המנטלי של ההכנעה, או יותר נכון של הכניעה. 

בגלל שהיינו צריכים לשמור על שקט אז גם אי אפשר היה יותר מדי משחקי אימפקט, מה שאפשר לו לעשות את מה שהוא הכי אוהב - לפרק לי את העצמות.

אין עצם בגוף שלי שלא כואבת, כשהוא מועך אותי בשתי הידיים הגדולות שלו ואני מרגישה שאני עומדת להתפצח. תמיד הוא יודע איפה לעצור, שניה לפני שאני נסדקת לגמרי. אני אוהבת את המבט הסדיסטי שלו בעיניים, זה מרגש אותי ומשמח אותי וממלא אותי תחושה של הוקרת תודה. זה מבט של סדיזם טהור ומרוכז במידה כזו שלפעמים מתגנב לי איזה חשש קל ללב ולגוף - אולי הפעם הוא לא יעצור. אבל הוא תמיד עוצר ואני יודעת שאין לי מה לדאוג.

צחקתי עליו לפני כמה זמן שזה לא רק שהוא נהנה להעניק כאב, אלא הוא נהנה לגרום כאב לשם גרימת הכאב ושזה בסדר, כי גם אני כזאת וזה ממלא אותי בשמחה אדירה ותחושה של שייכות, שהסדיזם שלו פוגש במזוכיזם שלי. והאמת שאני גם די סדיסטית, אבל זה לא קשור אליו. כלומר אסור שזה יהיה קשור אליו. אוי ואבוי לי אם זה יהיה קשור אליו.

לבקשתי קיבלתי את כל האגרוף שלו בכוס שלי וזה היה מהמם וכואב במידה שווה. אני אוהבת את ההשתרגות של שתי התחושות האלה אחת בשניה - הלם התענוג והכאב הנורא. זה מאד מבלבל ואני שואלת את עצמי - את נהנית? את סובלת? - איכשהו לא תמיד זה ברור לי, אבל אני תמיד שם. 

אני נהנית ואני סובלת.

 

עשיתי קודם פיפי בשירותים במשרד וחשבתי לעצמי שאני צריכה להוציא את הכוס שלי ליום כיף בספא. 

נראה לי שמגיע לו.

 

אז למי ששאל - הנה, התשובות במידת פירוט סבירה

 

 

לפני 4 שנים. 21 בינואר 2020 בשעה 9:18

 

Here they come, the dogs of lust
Out of my mind, into my life
Somebody should be here to hold me
Somebody should be here to show me, show me!
When you're lustful, when you're lonely,
& the heat is rising slowly.
I got it blue, I got it bad,
I got the sweetest sadness I ever had.
As the hours pass before my eyes,
As the hours pass before me.
When you're lustful, when you're lonely,
& the heat is rising slowly.
I keep reaching up
But they drag me back down
Wherever I try to hide
I will always be found
When you're lustful, when you're lonely,
& the heat is rising slowly,
Rising rising rising slowly
Rising rising rising
Rising rising slowly.