נוסעת עם הילד לפיראט האדום להתפלש בקורונה וברגשות אשמה ולקנות לו משהו יקר ומיותר. האבא מסמס אם מתאים שיקח את הילד ב1730 לאיזה שעה. משיבה שמתאים מאד.
מסמסת לחתיך שנפתח חלון הזדמנויות ואם יכול להיות אצלי ב 1730 לתקתוק של קצת פחות משעה. הוא יכול.
1715 - עולה עם הילד במדרגות הביתה תוך כדי שאני מתרה בו שלא יעז לחלוץ נעליים כי אוטוטו אבא בא. נכנסת למקלחת. יוצאת מהמקלחת ומגלה לזוועתי שהילד לא רק חלץ נעליים, אלא גם הוציא את המכונית-על-שלט מהקופסא וכל הבית ניילונים, קרטונים, פלסטיקים וכבלים.
מתעשתת. שמה על עצמי משהו. בועטת הצידה במה שאפשר, מושיבה את הילד שינעל נעליים וצוררת את כל החלקים של המכונית בשקית בד 'שישחק עם אבא'. אבא שלו מסמס 'אני למטה'. חתיך מסמס 'אני למטה'.
הילד יורד.
מסמסת לחתיך לעלות. מסתכלת דרך החלון למטה אל שביל הגישה ורואה את הילד ואת אבא שלו רכונים על המכונית המזדיינת ומנסים לתפעל אותה, בה בשעה שהחתיך חולף על פניהם. שומעת אותו במדרגות, הדלת נפתחת, הוא דופק לי חיבוק של הלייף, אני נכנסת לעניינים.
האבא והילד עדיין למטה, צועקים לי שאבוא לקחת את המכונית כי לא הטענתי את הבטריות. מסתדרת, רצה למטה, אוספת המכונית, מאחלת להם בהצלחה וטסה שוב למעלה. אני על זמנים.
החתיך עומד מולי בחיוך משועשע. אני חסרת נשימה, קצת נבוכה מכל התהפוכות וגם קצת מרוצה מעצמי על שליטה במצב. שואלת את החתיך אם הזין שלו ימצוץ את עצמו ועונה לעצמי שכנראה שלא. יורדת על הברכיים, פותחת לו את המכנסיים שולפת את הזין הנהדר, המושלם, היפה שלו החוצה. לא מבזבזת זמן על הסנפות, דוחפת אותו לגרון ומתחילה למצוץ. דוחקת את עצמי עליו הכי עמוק שאפשר, עד חנק, עד רפלקס ההקאה הגואל, עד דמעות. הוא תופס אותי בשיער ושולף את עצמו ממני, מזכיר לי משהו שאמרתי ומנחית עלי סטירה אדירה. אני רואה אדום והנחיריים שלי מתחילים לרטוט. החיוך הסדיסטי שלו מתגרה בי. אני מספרת לו על סצינה מסרט שבה על כל הצלפה בטוסיק המוצלף אומר - thank you sir, may I have another. הוא לא עונה אלא מסתכל בי ומחכה. אני מחזירה אליו מבט ואומרת בקול רם וברור thank you sir, may I have another.
הוא ממטיר עלי סטירות בזו אחר זו ובין לבין מזיין לי את הגרון. יש רגע שבו הוא עוצר, מסובב את הפרצוף שלי אליו ואומר 'אני מת על המבט המטורף שיש לך בעיניים'. הוא מקים אותי ומסובב אותי עם הגב אליו, אנחנו עומדים בפתח של המסדרון והידיים שלי שעונות על המשקופים. הציפורניים שלי שורטות את הקיר. הוא מלביש קונדום וחודר אלי לכוס בבת אחת.
אני גונחת כמו כלבה כשהוא טוחן אותי חזק ומהר. 'את כזאת זונה', הוא נהיה פואטי. אני מבליטה את התחת והודפת את עצמי אליו חזק יותר, נאנקת שיזיין אותי עוד, חזק, כמו זונה מטונפת, כמו כלבה. הוא עושה בדיוק את זה. ואז גומר.
מסתדרים. אני נותנת לו כוס מים. הוא נותן לי מסטיק.
הוא הולך.
הילד חוזר.
בערב אנחנו מסכמים שמדובר בפרקטיקה של תחזוקה שצריכה לחזור על עצמה. כמו כל פרקטיקה של תחזוקה.
