בְּפִיךָ הַמְּנַשֵּׁק,
בְּאַגָּנְךָ הֶחָזָק,
בְּמוֹ יָדֶיךָ הָאוֹחֲזוֹת בְּשֶׁלִּי מִשְׁנֵי עֲבָרַי,
בִּכְלִי הַזַּיִן הַיָּפֶה וְהַנֶּהְדָּר שֶׁלְּךָ,
בְּאֶצְבְּעוֹתֶיךָ הַנּוֹגְעוֹת רַכּוֹת בִּשְׁעָרַי,
מְפַזְּרוֹת אוֹתוֹ עַל חֶלְקַת הַכָּרִית הַמְּרִיחָה שֶׁלְּךָ -
הֶעֱבַרְתָּ אוֹתִי גֶּשֶׁר שָׁבוּר.
וּכְמוֹ גּוֹלֵשׁ הַשַּׁב אֵל הָעֹמֶק כְּדֵי לַחֲזֹר בְּגָל
חָצִית אֶת רָכַס הַמִּים שֶׁהִתְרוֹמֵם אֵלֶיךָ
פַּעַם אַחַר פַּעַם
חוֹתֵךְ שׁוֹרוֹת לִבְנוֹת שֶׁל קֶצֶף
בְּלַהַב גַּלְשָׁן בְּצֶבַע טוּרְקִיז.
נִשְׁבַּעַתְּ,
רָאִיתִי אוֹתוֹ מִתְרוֹמֵם,
גַּבּוֹ אֵלַי,
פָּנָיו - אֶל סַנְוֵרֵי הַשֶּׁמֶשׁ,
מִזְדַּקֵּף וְנִשְׁבָּר בְּאֶמְצַע גַּל
קוֹצֵף אֵלָיו מִלְּפָנִים.
נֶעְמַדְתִּי בַּנְּקוּדָה הֲכִי גְּבוֹהָה בַּחוֹף
וְצִלַּמְתִּי
אֶת הִשְׁפְּרִיץ
אפרת מישורי. מתוך: מישל, אגדת קיץ, ספר בכתובים