לפני 3 שנים. 13 בדצמבר 2020 בשעה 12:42
ומדבר על כמה הוא מפסיד פה ואיך חותכים לו שני שליש ואני מסתכלת על השפתיים שלו זזות ושונאת את חיתוך הדיבור שלו והאופן שבו הוא הוגה מילים מסוימות ואני יודעת שאני לא יכולה לשבת שם ולו שניה נוספת, אז אני קמה מהכיסא בעודי מהנהנת ומתחילה לארוז את התיק שלי ולרגע אחד הוא חודל את עצמו מהטענות והטרוניות ושואל בפליאה 'את הולכת?' ואני אומרת שכן ושאני פשוט חייבת ללכת עכשיו. 'הכל בסדר? את בסדר?' בא לי לסטור לו עם המבט המבולבל והמבוהל הזה שלו. 'כן כן הכל בסדר זה סתם, נזכרתי במשהו, אני חייבת ללכת, אני אדבר איתך אחר כך' ויצאתי משם עם הזמזום באוזניים. ועכשיו אעבור לדבר הבא.
