לפני 3 שנים. 17 בדצמבר 2020 בשעה 18:16
אתמול בערב אחי הקטן הרצה בזום על העבודה שלו, בפני כל מני שועי ורוזני ונשים מאד עשירות מניו יורק והיה מאד מרגש ומורט עצבים.
אחרי שהכל נגמר וכל הדודות העשירות התנתקו מהזום נשארנו רק אנחנו, בני המשפחה: אבאמא, אחות, אח, אח ואני. דיברנו עוד בערך חצי שעה על מיליון דברים והעלינו מיליון זכרונות וסיכמנו מיליון סיכומים ובכינו מצחוק ובסוף שרנו את 'מלכות החרמון' שהיה השיר האהוב על סבא בני ז"ל ולעולם ועד יהיה מורשת משפחתית, עם כל הצער שבדבר.
אני אוהבת את המשפחה שלי.
