בזמן האחרון אני מרגישה שהציצי שלי נהיה יותר קטן וזה משונה כי אצלנו במשפחה ככל שמזדקנות ככה הציצי גדל. יכול להיות שמצאתי את מעין הנעורים ואני שותה ממנו מבלי לדעת ונהיית צעירה יותר ולכן הציצי שלי קטן? אההה לוגיקה חביבתי....
***
אין דבר השנוא עלי בעולם כולו יותר מאשר לחכות לו. אלו רגעים לימינליים מסריחים בהם הגוף שלי כבר לא שלי אבל עדיין לא שלו. כמו אנטרופיה אני לא מצליחה לשלוט בכלום הכל בוער רועד מפרפר כושל מזיע מתנשם מטפטף מעיק מגרד וכל כך לא ברשותי ואני כל כך שונאת את זה וכל מה שאני מסוגלת לעשות זה רק לבכות בלב ולהגיד לו נו איפה אתה בוא כבר כי בשניה שהדלת נפתחת אני כבר לא צריכה לדאוג לכל החרא הזה ולשלוט בעצמי כי הוא מגיע. ואז שקט.
***
הוא דופק אותי מאחורה חזק נורא. אני חושבת לעצמי כמה הוא אוהב את התחת שלי ואיזה מזל שיש לי תחת כזה. 'גי-דלתי.או-תו.בשביל-ך. גי-דלתי.או-תו.בשביל-ך' נמלטות לי מילים מהחזה וננשפות החוצה עם כל חבטה עמוקה של האגן שלו בי.
