* השבוע האחרון היה לילד ולי קשה אחד עם השניה. הוא מתבגר וזה לא קל לאף אחד מאיתנו. אתמול בלילה הוא נרעד פתאום לפני השינה ואמר שבזמן האחרון הוא מרגיש קטן יותר ורגיש יותר וצריך חיבוקים יותר, למרות שהוא כבר בן 11. אחר כך לפתה אותו חרדת המוות ואי הוודאות שבחיים והוא התייפח ואמר שהוא רק רוצה שיהיו לו חיים טובים ומפחד שזה לא יקרה. אמרתי לו שלא משנה מה קרה, או קורה, או יקרה, יש לו משפחה גדולה ואוהבת שתמיד תהיה איתו. יותר מזה פחדתי להבטיח. יותר מזה לא יכולתי להבטיח.
* אמן בכיר שאיתו אני עובדת כבר שנים אמר לי היום שזה בלתי נסבל עד כמה אני מנסה להמעיט בערך היכולות שלי בכל דרך אפשרית; משתמשת בחומרים ירודים, מתחמקת משיחות על איכות, לועגת למתעניינים ברצינות, יוצאת מנקודת הנחה שהכל זה חנופה ושומדבר לא נאמר באופן אובייקטיבי. זה לא שאני ממעיטה בערך היכולות שלי, אלא שיש גבול לעד כמה אני יכולה להתעסק בעצמי ולהתבשם מזה.
* אני בתקופה של פריחה מקצועית מטורפת, אבל כל הישג רק עושה אותי יותר עייפה.
