לפני שנה. 5 בדצמבר 2022 בשעה 21:51
בלילה את חוזרת הביתה באותה הדרך בה הלכת בבוקר. הדברים נראים אחרת כמובן. את לא מתאפקת ומתכופפת ללטף את העשב הרך; היית רוצה שהוא יהיה מטולל כדי שתוכלי לכתוב את זה, אבל זו לא השעה המתאימה. יש ריח מתוק וכבד של פריחה באוויר; את לא יודעת מה מעיז לפרוח על התפר שבין הסתיו האינסופי לחורף המתמהמה, אבל זה חצוף ותוקפני. בבוקר ראית צל הרים משוננים כמו מגזרות נייר אדמדמות שדוקרות את הרקיע ועכשיו נראה לך שהאוויר מספיק שקט כדי שירד שלג, אבל זה רק נדמה לך, כי את גרה בתל אביב ואף פעם לא מספיק קר פה.
