הבוקר בדרך לעבודה חשבתי על זה שנמאס לי מפלייליסטס ומהקלות שבה אנחנו מדללים, מדפדפים ומעבירים וקוראים לזה מגוון, אוצרות של מוזיקה, אבל זה בעצם סתם חוסר סבלנות. בכל אופן אני לא אלך עכשיו לקנות פטיפון כי זה יקר וגם בטח לא אשתמש בו בכלל בבית, אבל כן החלטתי לנסות להתחייב לאלבומים, לא כל הזמן אבל חלק ממנו, להקשיב לאלבום מהתחלה ועד הסוף.
אז בדרך חזרה מהעבודה באוטובוס התחלתי להקשיב לאלבום שממש אהבתי בתיכון. הגעתי לשכונה והאלבום לא נגמר, אז המשכתי להסתובב ברגל ברחובות הקטנים ובחורשה שמאחורי הבית, עד שהאלבום ייגמר ונזכרתי שכשהיינו בי"ב ההורים של גלי חברה שלי קנו שברולט קבריולה עם גג נפתח והיינו נוסעות בכל עפולה עם גג פתוח והשיר הזה פה למטה בפול ווליום, היא נהגה ואני לפעמים הייתי נעמדת ומנופפת לעוברים ולשבים והרגשנו פרועות ומשולחות רסן וזה היה כיף.
הנה, עכשיו נגמר האלבום. אני עולה הביתה.
