לפני כחצי שנה. יום שישי, 12 בספטמבר 2025 בשעה 7:35
כשהייתי ילדה הייתי נוסעת בכל חופש למחנות קיץ של מתא"ן. אחת החברות שהכרתי שם היתה נגנית כינור לא מוכשרת במיוחד אבל חמודה מאד, והעובדה שהיא גרה בתל אביב רק הפכה אותה לעוד יותר נחשקת בעיני.
כשגיליתי את השם שלה במקהלת הרקע בשיר של משינה הרגשתי שנגעתי בזוהר. לילדה קיבוצניקית פנטזיונרית ונטולת חברים, עם כוכבים בעיניים וחלומות גדוּלה בראש, זה היה הכי קרוב לתהילה שאפשר.
זה הכל. נזכרתי בזה היום.