סיימתי סמסטר ראשון של תואר שני, אז יש נפילת לחץ, למרות שעוד יש מלא עבודות לעשות עכשיו, אבל אני דחיין. אז פשוט יגיע מלא לחץ אחר כך.
אבל כשאני לא עסוק כל הזמן אני לבד עם עצמי ואז קולט שאני לבד. רציתי זוגיות גם במהלך הסמסטר, בטח כשאני לומד ברייכמן. זה 100% נכון מה שאומרים על הסטודנטיות שם, וואו שמיטת לסת. ממוצע פצצות למטר רבוע כמו בעזה. לדאבוני כל מי שאני לומד וחשתי כימיה עמן בזוגיות. עם אחת אני עדיין מתכתב כידיד, גרמניה-איטלקיה יהודייה ציונית, עשינו פרזנטציה ביחד והפכנו את זה להצגה, קיבלנו 100. דאמן אני באמת הרגשתי כימיה טובה איתה אבל יש לה חבר בגרמניה.
ווולנטיינז מתקרב, כן זה חג של חו"ל אבל עשו לזה commercialization בארץ וזה מורגש וכזה צועק עליך שאתה לבד. התכתבתי תקופה מסוימת עם מישהי בקיופיד אבל כשניסיתי לקבוע דייט היא כתבה שהיא לא נראית כמו בתמונות ושהיא חסרת ביטחון לגבי איך שהיא נראית ושאלה אם זה יפריע לי. מי עושה את זה? זה מהלך נוראי לעשות. ושם אותי בפוזיציה לא נוחה. אני לא רוצה לשקר, מהחברה הראשונה (ודיי היחידה) שלי נפרדתי כי קלטתי שאני פשוט לא נמשך אליה, טוב זו הייתה פרידה הדדית ואנחנו עדיין בקשר ידידי, אבל הרעיון הוא שהבנתי שמשיכה כן חשובה וזה לא רק שטחי. מאידך, אולי היא סתם מגזימה, היא נראתה סבבה מהתמונות שכן היו. בכל מקרה ניסיתי בכל זאת אחר כך לקבוע איתה דייט שוב והיא שוב כתבה אותו דבר ולא ידעתי איך להגיב אז הגבתי קצת בדיליי שמה שחשובה זו הכימיה ומרגישים את זה רק פנים מול פנים. אחרי דיליי גדול מצדה היא החליטה שהיא לא רוצה להיפגש ואמרה שזה מכל מיני סיבות אישיות לא מתאים לה עכשיו.
אז עכשיו אין לי ממש כלום. ואני ממש רוצה. אחת מה-new years resolutions שלי היה להשיג חברה. שיש לי אותה תמיד אבל ניחא. לא הייתה לי חברה מאז זו הנ"ל שהייתה כשהייתי בצבא, מלבד מערכת יחסים קצרה של חודש וחצי עם אנגולית בפורטוגל. וגם הראשונה הייתה רק שלושה חודשים ולא הלכנו עד הסוף שם מה שנקרא. וזה חבל, זה בזבוז באמת כי אני רומנטיקן בלב, זה חלק מהאנרגיה שלי כנשלט, רצון להפתיע ולחזר ולגרום למישהי להרגיש אהובה, אבל אין לי את המישהי הזאת, כנראה פשוט כי אני דיי ביישן וטיפוס מופנם.
לא יודע בדיוק מה לעשות. אבל ממשיך לנסות באפליקציות. ואנסה אולי שוב פה להרים עוד מודעה בקרוב. כנראה לא יעבוד עם היחס שולטות-נשלטים פה ופערי גילאים עם רוב השולטות שכן נמצאות.
אבל זה גם גורם לי לחשוב על מי אני כן רוצה. מי אני הייתי רוצה אם הייתי יכול לבחור, אשת החלומות שלי.
אז הנה אני אנסה לתאר את אשת החלומות שלי, אין לי ציפיה שזו תהיה מישהי אמיתית שאמצא אי פעם, סתם מוציא את זה לאוויר העולם ועוזר גם לי להבין מה ומי אני רוצה.
מבחינת מראה חיצוני אהיה פה הכי שטחי שאפשר כי אני מנסה להיות כנה עם עצמי גם אם זה לא נעים לומר, זה נורא עבורי לפסול נשים על מראה אבל אי אפשר לעבוד על עצמי אם אני לא מוצא מישהי מושכת.
כמובן שאני רוצה מישהי יפה. מה זה יפה עבורי: גוף curvy (you know what I mean) אך בטן שטוחה, פנים סימטריות, עור חלק, עיניים כחולות חודרות לי לנשמה, גומות לחיים זה חמוד לאללה, חיוך קורן אולי לעתים אף זדוני, אף חד. Butt dimples זה גם סקסי, רגליים ארוכות ובשרניות אך רכות. כן כן מודל היופי אני יודע, מה אעשה. צבע עור ושיער לא משנה לי כל עוד הכל מסתדר ביחד ונראית אלגנטית.
מראה קלאסי נשי יותר מושך אותי ממראה, נגיד, מושבניקי. אני מעריך חוש אופנה טוב, אך לא אם מישהי אובססיבית לזה יותר מדי.
אישיות: ביטחון עצמי, דומיננטית, חברותית, אינטיליגנטית, אכפתית, כיפית, צינית במידות הנכונות, הומור שחור. למרות שחברותית וטובה עם אנשים שתאהב תחושה ביתית כי אני מעדיף להישאר בבית ולצפות בסרט או סדרה מאשר לצאת לברים. אני ציני ריאליסט לעתים פסימיסט, אז דווקא אשמח למישהי יותר אופטימית שתרים אותי, אבל עדיין שתהיה ריאליסטית ותדע לשמור על ציניות בריאה מבלי להיות דומרית כפי שאני לעתים מרגיש.
תחומי עניין: מוזיקה - אני ביטלמניאק אז היא חייבת גם לאהוב את הביטלס, אני בכללי אוהב רוק קלאסי אבל גם פרוגרסיבי, הארד רוק, פולק, מוסיקה קלאסית טובה, ג'אז טוב, ומת על מחזות זמר ומוסיקה לסרטים. אגב אני מתייחס למוסיקה קלאסית כמוסיקה ולג'אז ומוזיקה קלה כמוזיקה. היא כמובן לא חייבת להכיר בדיוק את מה שאני מכיר אבל בגלל שזאת אשת החלומות אז שכן תאהב את זה. כשיצאתי עם האנגולית תקופה שלחתי לה קאברים לשירים של הביטלס שעשיתי והיא מה זה התלהבה ומסתבר שהיא פשוט לא הכירה אף שיר שלהם קודם אבל אהבה את זה. אז גם אם לא מכירה, אשמח להכיר לה כל עוד היא גם תאהב את זה. אשמח שזו מישהי שתדע לשיר, ככה אוכל לשיר עמה ולעשות הרמוניות. לדעת לנגן על כלי כלשהו זה נקודות בונוס.
סרטים - אני מת על קולנוע, בגלל זה עשיתי גם תואר בזה, אבל אני נע איפהשהו בין הערכה לסרטים אמנותיים ללרדת עליהם אם הם מרגישים יומרניים ופוציים מדי, בסופו של דבר אני רוצה להינות מסרטים, לא רק להרגיש שאני רואה משהו "חשוב". אני מת על טרנטינו, קובריק, שפילברג, סקורסזה, אדגר רייט, האחים כהן, טוב יש לא מעט אבל אלו מי שעלו לי לראש במיידי. סדרות - קומיוניטי, סיינפלד, איך פגשתי את אמא, שובר שורות, סמוך על סול, סקראבס, פארגו, המשרד - אלו בעיקר עיצבו לי את האישיות, יש עוד הרבה שאני אוהב. אני מניח שאולי זה לא הדבר הכי קריטי בעולם שמי שאני איתה תאהב בדיוק את אותם דברים אבל אני כן נוטה לעשות רפרנסים דיי הרבה. אבל בגדול אני נהנה מכל הז'אנרים בקולנוע, בסדרות אולי יותר מקומדיות ודרמות פשע, אבל כל עוד משהו טוב אני אוהב אותו, ואני רוצה שמי שאני איתה לא תפסול ז'אנרים. למשל אימה או מיוזיקלס אלו שני קצוות שיש קבוצות שלמות של אנשים שפשוט פוסלים על בסיס הז'אנר, אני רוצה מישהי שנהנית גם מזה וגם מזה. אה ושתכיר בכך ש-"חברים" זה אוברייטד ולא כזה מצחיק והסדרות המצוינות לעיל יותר טובות ממנה. מישהי גיקית שתוכל לעשות מרתונים של הארי פוטר או שר הטבעות או סדרות אחרות שעות ולא תרגיש קוץ בתחת (יש לי חברים שלראות סרט אחד זה יותר מדי עבורם).
תחומי עניין נוספים - אני מאוד מתעניין בהיסטוריה, אשמח שזה יעניין גם אותה, לפחות כשאני מדבר איתה על זה. אני מתעניין בגאו-פוליטיקה, מדע זה גם מעניין, במיוחד ביולוגיה. שתדע לבשל או הכי טוב לאפות מתוקים, חלום שלי לצאת עם קונדיטורית. גם אני אופה חובב, יכול להיות כיף לאפות ביחד.
שתהיה ציונית אך גם ליברלית. אני עכשיו מאוד תומך בעינת וילף ומפלגת עוז, היא קול מרענן. מציגה חזון של שלום אך מפוקח, בתנאים שלנו, שהם החשובים ביותר - ציונות ערבית, שהיא אומרת את זה ככה בכוונה שיישמע פרובוקטיבי אך כשחושבים על זה קצת זה הכי הגיוני ומינימלי בעולם כי זה פשוט זכות הקיום שלנו פה ובלי שיכירו בזה אין שלום. אז מצד אחד נשמעת ניצית ביטחונית מצד שני היא לא סוג "לנצח נחיה על חרבנו" וליברלית בשאר התחומים. זה ממש מתאים לי.
אני אתאיסט, אשמח למישהי אתאיסטית, אבל כבר עברתי את שלב החטיבה-תיכון של לכעוס על דת, אני מכיר בכך שיש הרבה דברים להעריך בדתות שונות. או במילים אחרות אדם לוגי, תומך מדע ועם ראש פתוח וכבוד לזולת ואשמח למישהי כזו גם כן.
אני פמיניסט, אבל גל שני-שלישי.
סקסית, טיזרית, עם ליבידו גבוה, לא אכפת לי שתחפיץ אותי ותעשה בי כשלה.
אה ושתהיה בערך בגילי, אני בן 28. ותגור במרכז ותהיה עצמאית. וכמובן שתאהב את החברים שלי ותוכל ממש להיות חלק מהחבורה, זה מבחן חשוב.
שתעריך רומנטיקה, תאהב הפתעות כי אני אוהב להפתיע ואולי גם שתפתיע אותי בעצמה מיוזמתה. שתאהב להתכרבל, ממש בא לי. שתאהב חיות, חוץ מחרקים פיכסה. שתשלח לי מימז טובים וסרטונים מצחיקים. שלא תהיה פריקית ניקיון אבל גם לא מוזנחת יתר על המידה. אם תדע שפה זרה שניה זה נקודות בונוס. למרות שכתבתי שתהיה טיפוס ביתי גם שתאהב טיולים כי יש לי רשימה של מדינות שאני רוצה לטייל בהן.
יש לי גם רשימה של המבורגריות בארץ לנסות אז שתהיה קרניבורית.
שתאהב מגע. אני כאמור דיי מופנם אז מתקשה ליזום מגע, בטח עם נשים, אז אשמח למישהי שתאהב ליזום ככה ותאהב לגעת בלי לשאול אפילו ושתגרום לי לחוש ביטחון לעשות אותו דבר. בכללי טוב מישהי שתעזור לי לפתח ביטחון, שתשחרר בי משהו, שארגיש משוחרר על ידה להיות עצמי לגמרי, אפילו 110% מעצמי, שתנטרל את הבושה שלי שגורמת לי לצנזר את עצמי כמעט תמיד. הכימיה הזו שפשוט מרגישים, היא זו שתעניק את השחרור להיות עצמי ובגדול זה הכי חשוב לא?
שכחתי משהו?
לא נמוכה מדי לא גבוהה מדי ככה היא באמצע