נפלה עליי ההבנה היום פתאום שאני בן 29.
יום ההולדת שלי היה לפני כמעט חודש וכביכול זה לא גיל מיוחד.
אבל אז פתאום קלטתי, שזה הגיל בו אבא שלי התחתן עם אמא שלי 😳
אני מרגיש כל כך רחוק מזה.
אני כבר בן 29 ואף פעם לא הייתה לי חברה רצינית. הייתה לי מישהו שקראנו לעצמנו בני זוג אבל זה היה שלושה חודשים ועוד כשהייתי בצבא אז עם רווחים בין המפגשים וגם לא היה סקס, כתבתי על זה בעבר בבלוג אם יש לכם כוח לחפור בעבר. קשה לי לקרוא לזה זוגיות רצינית.
ואני לא יודע למה. כן, אני אדם מופנם אבל בכל זאת ניסיתי לא פעם להתחיל עם נשים שהייתי מעוניין בהן. ואני נראה טוב ורומנטי ולא טיפש, גם מצחיק כשמכירים אותי ונופלות החומות. זה כי אני רגיש? אולי זה דוחה נשים? באפליקציות אני מנסה כל הזמן וזה לא עובד. גם כאן ניסיתי לשלוח הודעות לא פעם לנשים שמצאו חן בעיני, לפעמים אפילו שלחו לי הודעות מיוזמתן והשיח התקדם אבל אז מתישהו נעצר, לא הבנתי למה.
אבא שלי התחתן בגיל שלי ולי עוד אין עבודה יציבה, בטח לא ״קריירה״, אין לי ולא הייתה לי אפילו זוגיות רצינית, לא הייתי מאוהב, בקושי עשיתי סקס.
מה דברים פשוט ימשיכו ככה? מה אני עושה?
יש חצי כוס מלאה; יש לי חברים, אני עכשיו סוף סוף (סוג של) עצמאי בדירת שותפים, רק כמה חודשים לסיום התואר השני.
אבל עדיין, בטח בקטע הזוגי, קשה לי שלא להרגיש כישלון.
וזה באסה.
אולי זה ישתנה פתאום מחר, לכו תדעו. אני מניח שזה גם עניין של מזל. אני פשוט רוצה הזדמנות.
אבל בינתיים...