לי מוזר שנדרש השם לפני התוכן

ואתה,
אל תיקח ממני
מה שלא תבין
אל תרצה ממני
מה שאין לו מין

הדיוק הנהדר והצליל המתקתק ריתקו אותי שנים, השיר היה תלוי על קיר העץ ליד מיטתי, דלתי, לוח השעם איתו נדדתי אבל אולי עכשיו לראשונה, כמו שלפעמים קורה עם שירים, הבנתי אותו מחדש. 
יש משהו מסרס בלתלות שיר חזק בתוך היומיום הזמין תמיד, כמו ערום, הוא מפסיק לרגש, הוא נהיה פשוט, פשוט קיים. ואז, אחרי תקופה ארוכה ללא חשיפה ל, כאילו הוא דגר אגר כוחות, הוא מתפרץ לחיים שוב.