לפני 4 שנים. 10 ביוני 2020 בשעה 11:09
ניסיתי להסביר לך למה נימת קול מסוימת או פקודה הנאמרת בטון מסוים גורמים לי לשכוח מכל העכבות שלי.
ברור שזה יגרום לך, אמרת, תוך כדי שאתה קושר לי את הידיים לצדי הגוף.
והאם זה לא מה שאנחנו בעצם רוצים?
זה מה שאת רוצה? אתה שואל ומגלגל אותי על הבטן. את הופכת להיות יצור פרימיטיבי עם קורטקס מכובה, שכל התחושות שלו הרבה יותר חזקות אבל אין לו טיפת מודעות עצמית.
לפעמים זה טוב. עניתי. וזה לא שונה בכלל ממה שקורה לצד השני. גם הוא ברגע אחד הופך להיות יצור פרימיטיבי שכל האנרגיה שלו מרוכזת במקום מאוד מסוים. כך אנחנו הופכים להיות שתי ישויות פרימיטיביות, חסרי מודעות עצמית, החוות עונג עילאי.
אתה צוחק. גם זו דרך להסתכל על זה.
ושוב אנחנו לא מגיעים להסכמה והישבן שלי כואב.
