לפני שנתיים. 2 באוגוסט 2022 בשעה 22:53
התבוננתי עמוק לתוך העיניים שלי וניסיתי להבין למה אני נכנסת להרפתקאות שלא בטוח איך אצא מהן.
נשמתי את כל ההתרגשות והמערבולת שהחטאים שלי מייצרים לי.
רציתי לצעוק או לבכות או לגחך, אבל עמדתי שם, מול דמותי הדהויה שהשתקפה מהמראה וככ אהבתי את מה שראיתי.
אני פשוט אני, קצת שרוטה, הרבה מאוד מודבקת, אחרי שנשברתי לאלף רסיסים. נהנת מריגושים קטנים ואהבות בלתי אפשריות.
מתמוגגת מהודעת זימה או אחת של דאגה או אהבה.
אני חושבת שהכי סקסי שלי, זה לאהוב את מי שאני באמת.